שפתי כהן על התורה, ויקרא יט:טו
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Leviticus 19:15
Open in the reader →1לא תעשו עול במשפט, במשפטו של הקב"ה כשתראה עני והוא צדיק כמו ר' חנינא בן דוסא או כמו ר' אלעזר בן פדת שהיו עניים, לספק ח"ו במשפטו של הקב"ה ולומר זו שעשה עול ולא עשה על פי הקו, עול בגימ' ק"ו ותשא לו אתה פנים לומר שעשה עמו ח"ו שלא כדין, ולזה אמר לא תשא פני דל, ולא תהדר פני גדול, לומר הואיל והקב"ה עשה לו כבוד אני ג"כ אהדרהו ואעשה לו כבוד ואצדקהו בדין, ולזה אמר ולא תהדר פני גדול, אלא דע והאמן שהכל בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים, שאין אתה רחמן יותר מבעל הרחמים ב"ה. שמא תאמר הואיל לא אשא פני דל ולא אהדר פני גדול אמנע עצמי מן הדין, ת"ל בצדק תשפוט עמיתך, כי העולם עומד על הדין ועל האמת, ואם אין דין יבאו לידי גזל וחמס ועושק ויחרב העולם. ולזה אמר התנא על שלשה דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום, ושלשתם כלולים בדין, כשהדין על האמת שם השלום, ואם אין דין אמת אין אמת ואין שלום, וכל שהגיע להוראה כו עליו נאמר ועצומים כל הרוגיה יכו', מדה כנגד מדה, הוא סבב להיותם נהרגים ונלחמים איש באחיו במנעו מלדון ביניהם, סופו ליהרג. ואמר לא תעשו עול בלשון רבים ואח"כ אמר בלשון יחיד בצדק תשפוט, לומר שאם אחד מהדיינים ידע שהדין מרומה או שאין חביריו הדיינים בקיאים באותו דין לא יאמר הקולר תלוי בצואריהם שהם הרבים ואני היחיד, ת"ל בצדק תשפוט, אע"פ שאתה יחיד בדין זה והתנא אמר אל תהי דן יחידי, עכ"ז בצדק תשפוט עמיתך, עם שאתך לצדקו ולא אחר:
2עוד אמר בלשון רבים לא תעשו עול ואח"כ לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול, לומר שלא יהיה גונב הלבבות, שאמר שדנו הדין וזכו את הזכאי וחייבי את החייב, לא תאמר לחייב שהוא דל אילו הייתי אני הדיין הייתי מזכך, כמו שאמר אבשלום שאמר מי ישימני שופט בארץ ועלי יבא כל איש אשר יהיה לו ריב ומשפט והצדקתיו, וכן לזכאי לא יאמר אילו הייתי הדיין הייתי יותר ויותר מזכה לך ממה שזכוך, זהו ולא תהדר פני גדול מהדר פנים בדברים של גניבות דעת, ולזה סמך לא תלך רכיל בעמיך, וכן ארז"ל מנין שלא יאמר אני מזכה אלא שחבירי רבו עלי ת"ל לא תלך רכיל בעמיך. ד"א ולא תשא פני דל, דל במ"ק יצה"ט, ונקרא דל לפי שאין לו מסייע שהאיברים הם חומריים והולכים אחר יצה"ר, והזהירו שלא ישא פנים ליצה"ט ויתרחק מיצה"ר בתכלית הריחוק, שלא יאכל בשר ולא ישתה ייי ולא ילבש אלא הצמר הקשה ולא ישא אשה, זה עון גדול הוא כמו שכתב הרמב"ם ז"ל בהלכות דעות, ומה נזיר שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא המצער עצמו מכל דבר עאכ"ו. ואמר בירושלמי דפרק עשרה יוחסין יאכלו ענוים וישבעו, א"ר חזקיה עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראתה עינו ולא אכל רבי אלעזר חשש לההיא שמעתתא ומצמית ליה פריטי (פירוש מצמצם מאכילתו ומותיר פרוטות, שהיה עני, שזה ר' אלעזר הוא ר' אלעזר בן פדת) ואכיל בהון כל מלה חדתא בשתא, פירוש פעם בשנה לא לתענוג אלא שלא לענות נפשו, כי לזה ברא הקב"ה הפירות לשבח הקב"ה עליהם ולברך עליהם תחילה וסוף, שנאמר יהיה כל פריו קדש הלולים לה', ב' הלולים תחילה וסוף. ולא תהדר פני גדול, זה יצה"ר שהוא בא לאדם מיום שיצא מבטן אמו שנאמר לפתח חטאת רובץ א"כ הוא גדול, בשנים יותר מיצר הטוב, לא תהדרהו בפני יצה"ט ותשמע לו לבדו, אלא בצדק תשפוט עמיתך, עם שאתך שהם יצה"ט ויצה"ר תשפוט ביניהם בצדק, ואחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך וכה"א לא תהו בראה לשבת יצרה: