שפתי כהן על התורה, ויקרא ב:ד
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Leviticus 2:4
Open in the reader →1וכי תקריב קרבן מנחה מאפה תנור, אמר וכי ולא אמר כמו שאמר בקרבן מנחת מרחשת ומחבת ואם, לפי שהוא מדבר על השב מיראת העונשים שהוא מאפה תנור שמפחדו שלא יאפה בתנור שהוא גיהנם, הוא שבאו מעונשים אחרים שהם קשים כמו גיהנם, לזה אמר וכי, כמו מתמיה שאין ראוי לעבוד ה' על זה הדרך שאינה עבודה שלימה, שהעבודה השלימה היא מאהבה, ולזה כתיב חסר שאינו קרבן שלם אפילו שהוא סולת שאין לו פניה אחרת, כל עוד שאינה מאהבה אין בה שלימות אלא חסרון, שזהו דומה כמו חלות בלולות בשמן, שאחר שנעשו חלות בללו אותם בשמן, שהשמן צף על גבן לבד, לא כמו מנחת הסולת שהיו מציקין על הסולת בעודה סולת קודם לישה ואפיה והיה השמן נכנס בתוכה ממש, אבל זה השמן הוא על גבה, או כמו דבר דק שאין לו עביות ולא תוכיות לקבלו, זהו ורקיקי מצות משוחים, משחים כתיב, שמחמת דקותו אינו מקבל מהשמן אלא מעט המשחה, להראות מלא וניחא קמיה מכולא נטיל להאי מילא ואעטר לה בתלת מאה ושבעין עטרין ההיא מלא טסת וסלקא ונחתא ואתעבודא רקיעא חדא וכן כל מלא ומלא דחכמתא אתעבדין רקיעין קיימין בקיומא שלים קמי עתיק יומין וקרי לון שמים חדשים מחודשים סתימין דרזין דחכמתא עילאה וכל שאר מלין דאוריתא דמתחדשין קיימין קמי דקב"ה וסלקין ואתעבידו ארצות החיים ונחתין ומתעטרין לגבי ארץ חד ואתעביד ארץ חדשה מההיא מלה דאתחדשא דאורייתא, ועל דא כתיב כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפני עשיתי לא נאמר אלא עושה דעביד תדיר מאינון חדושים ורזין דאוריתא ע"כ. ובפ' אחרי מות אמר תאנא כל אינון דמתעסקי באוריתא דיוקנהון אתחקק לעילא קמי קב"ה וקב"ה משתעשע בהו בכל יומא מסתכל בהו וההוא קלא סליק ובקע כל אינון רקיעין עד דסליק קמי קב"ה כדין כתיב כי קולך ערב ומראך נאוה ע"כ. וזהו והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה, שהם השמים החדשים והארץ שנעשים מחדושים לה', והקריבה אל הכהן דסליקו לקמי עתיק יומין. והרים הכהן את המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח לה', כמו שאמר בההיא שעתא ארח עתיק יומין בההיא מלה וניחא קמיה מכלא. והנותרת לאהרן ולבניו, שזכותו עומד לדורי דורות: