שפתי כהן על התורה, ויקרא כ:טו
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Leviticus 20:15
Open in the reader →1איש אשר יתן שכבתו בבהמה, לא אמר אשר ישכב עם כל בהמה, לפי שהיא אין לה הנאה ממנו כי אין לה הנאה אלא ממינה והיא אנוסה, הוא מקבל הנאה ממנה והיא אינה מקבלת הנאה ממנו, וכן אשה אשר תקרב אל כל בהמה לרבעה אותה, הוא מקבל הנאה ממנה, ולזה לא אמר מות יומתו שניהם, אלא מות יומת ואת הבהמה, לפי שבאה תקלה על ידה תהרגו, ואמר תהרגו, ומיתתה בסקילה כמיתתו, ואמר תהרגו לומר שמן הראוי שלא תהא בסקילה, כי היא אנוסה, אלא כדי שלא יהיה גנאי לו שהוא מת בסקילה והיא לא, לזה אמר תהרגו בלשון רבים, והריגה של רבים סקילה, ובאשה לא אמר כן אלא והרגת את האשה ואת הבהמה מות יומתו, הזכיר הריגה באשה ואח"כ בבהמה אמר מות יומתו בסקילה, לפי שהאשה יצרה קשה משל איש, וכמו שארז"ל זה יצרו מבחוץ וזו יצרה מבפנים, לזה אמר והרגת את האשה, לומר שהיא יותר קרובה לאונס, לזה והרגת בלשון יחיד, אבל כדי שלא יהא השוכב עם בהמה יותר חמור ממנה מות יומתו, ובבהמה של אשה לא אמר ואת הבהמה תהרוגו כמו שאמר בבהמה של זכר, לפי שבהמה של זכר היא ודאי אנוסה שאין לה הנאה אלא ממינה כמ"ש, אבל באשה שמביאה הבהמה עליה יש לה הנאה, דאין קשוי אלא לדעת, לזה אמר ואת הבהמה מות יומתו וגו':
2עוד אמר ואת הבהמה תהרוגו, בלשון רבים, לרמוז למה שארז"ל אם בהמה שאין לה דעת לפי שבאה תקלה על ידה בסקילה, ק"ו לאדם שיש בו דעת ויודע להבחין בין טוב לרע וגורם תקלה לחבירו לעבור עבירה, כיוצא בדבר אתה מוצא אבד תאבדון את כל המקומות, הרי דברים ק"ו ומה אילנות שאינם רואים ואינן שומעים על שבאה תקלה על ידם אמרה תורה השחת שרוף וכלה, המטה את חבירו מדרך חיים לדרך מיתה על אחת כמה וכמה ע"כ. א"כ קרי כאן ואת הבהמה תהרגו, כלומר מהבהמה על שבאה תקלה על ידה תהרגו עצמכם תקחו ק"ו ולא תגרמו שיבא שום תקלה לשום אדם על ידיכם לעבור עבירה: