שפתי כהן על התורה, ויקרא כ:כז

1ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב וגו'. אחר שאסר העריות וענש עליהן, אמר כי יהיה אוב או ידעוני, לומר שאם ע"י כשוף שעשה עד שבא על אחת מהם, באבן ירגמו אותם, לפי שמלבד העבירה שעשה שבא על ערוה עשה כשוף, וארז"ל למה נקרא שמם כשפים שמכחישים פמליא של מעלה, ידעני כתיב ידע שאני מענישו, שעכ"ז עשה מה שעשה והביא תקלה לחבירו העני ע"י הכשפים, זהו ידעני יד עני, לזה מות בעולם הזה, יומתו לעולם הבא, באבן ירגמו אותם על שהביא תקלה לחבירו כמ"ש:

2גימטריאות איש אמו ואביו, הקדים אמו לאביו, לפי שהאשה מזרעת תחלה יולדת זכר, והואיל והיא גרמה להיותו איש ולא אשה ראוי הוא לירא ממנה, לזה כתב איש אצל אמו. איש אמו ואביו, ס"ת שוו, לומר ששוים הם, ובגמרא איש אין לי אלא איש אשה מנין כשהוא אומר תיראו הרי כאן שנים, תיראו בגי' שנים יראו:

3אלהי מסכה בגימ' מליץ, אני ה' אלהיכם בפרטות, א"כ אין אתם צריכים מליץ ביני וביניכם:

4ואם האכל יאכל. חשב על ב' אכילות, אכילת אדם ואכילת מזבח, בת"כ. האכל יאכל, בגימ' האדם והמזבח:

5קציר ארצכם. רמז על א"י שהיא קצי"ר פרסא:

6לא תקלל חרש. רמז על שונאי ישראל שאין להם לחרף ולגדף לישראל שנקראו חרש שנאמר ואני כחרש לא אשמע:

7ולפני עור לא תתן מכשול, שלא יכשילו את ישראל בתועבותיהם, עור אלו הם ישראל, שנאמר מי עור כי אם עבדי:

8ולא תהדר פני. ס"ת ארי, אפי' שהוא גדול וגבור בחכמה כארי לא תהדרנו, והתגבר עליו כארי בענין זה:

9בצדק תשפוט. תשפט כתיב קרי ביה תישפט, לומר שאם דן חבירו לכף זכות הוא נדון ג"כ לכף זכות:

10שלש שנים יהיה לכם, מנין יהי"ה לפני ראש השנה חשוב שנה לענין ערלה:

11קעקע גימ' ש"ם, לומר שאינו חייב עד שיקעקע שם וגלה את ערותה, רמז שבעון גלוי עריות ישראל גולים, והיא גלתה את מקור דמיה, היא גלתה כטומאת הנדה, לכך גלתה יהודה:

12ולא תלכו בחקות. בחקת כתיב, חוקים גרועים וחסרים:

13ואקוץ בם. קצצתים:

14תבל עשו. מעשה עשו עשו:

15אתם תירשו את אדמתם, אדמת מ', ארץ ישראל שהוא מהלך מ' יום:

16אתם תירשו ואני. כלומר ואני עמכם:

17אתננה לכם. בגימ' ירושלים:

18ארץ זבת חלב ודבש, בשכר התורה שנמשלה לחלב ולדבש, שנאמר דבש וחלב תחת לשונך:

19ואבדיל אתכם. ואבדל כתיב כלו' איני נבדל מכם:

20ואבדל אתכם מן העמים להיות לי, ס"ת מילה שע"י המילה אנו נבדלים:

21אוב או ידעני. בגימ' קטן ע"ה, כלומר כביכול שהקטין כלפי מעלה: