שפתי כהן על התורה, ויקרא כא:יד
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Leviticus 21:14
Open in the reader →1אלמנה וגרושה וחללה. כתב הרב מנחם ריקאנטי ז"ל, אלו הד' נשים נקראים לבעלי הקבלה ד' חיות של טומאה, כנגד ד' חיות הקדש שמשם רוחות הטומאה באים לעולם, זהו אמרו את אלה לא יקח אלא עשו באפי ואין ראוי לכהן שבא מצד החסד להשפיע בהן רק בבת זוגו ע"כ. כי אם בתולה ולא כל בתולה, אלא מעמיו שעושה מעשה עמיו שהם שבט לוי שקידש שם שמים, נחשון קידש ש"ש שירד ראשון לים, ולזה נקרא נחשון שעמד עליו נחשול של ים, אם כן בתולה מעמיו רמז על אלישבע בת עמינדב, שנדבו לבו לקדש ש"ש, זו ראויה לו ולא מאותם שעבדו את העגל ואמרו אלה אלהיך ישראל, את אלה לא יקח, אלא אחותו של נחשון, אלישבע, בגימ' תי"ג, ונחשון בגימ' תי"ד. ולא יחלל זרעו בעמיו, זהו טעם למה נאסרה עליו האלמנה, לזה אמר ולא יחלל זרעו אע"פ שעמיו שהם כהנים הדיוטים נושאים אותה בערך כהן גדול היא חול, למה כי אני ה' מקדשו, וקדושתו היא למעלה מקדושתם, ולזה הקדים האלמנה באיסור שאמר אלמנה וגרושה, ובכהן הדיוט הקדים הזונה שהיא קצה האחרון שאפילו ישראל ראויים ליבדל ממנה. ובזוהר אמר ולא יחלל זרעו בעמיו, שלא ישא אשה שאינם הוגנת לו, שאם נשא פוגם משפחתו, וז"ל כתיב לעילא אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח, וכתיב ולא יחלל זרעו בעמיו, בהם מבעי ליה מאי בעמיו, אלא מלה דא קלנא בעמיו, פגימו בעמיו, ועל דא כתיב כי אם בתולה מעמיו יקח אשה, מעמיו ודאי כלא כגונא דלעילא. כי אני ה' מקדשכם מאי מקדשו, (פירוש שהיה לו לומר קדשתיו מהו מקדשו), אלא אנא הוא דאיהו מקדש ליה בכל יומא ובגין כך לא יפגום זרעיה ולא ישתכח ביה פגימו ע"כ. פירוש שאין קדושתו של יום זה כקדושתו של יום אחר, כי כל יום יש לו קדושה בפני עצמו, קדושתו של יום א' אינה כמו יום ב', וכן קדושתו של שבת אינה כמו החול, וכן ימים טובים כל אחד יש לו קדושה בפני עצמו, ולזה אמר מקדשו בלשון הווה, שתמיד מקדשו, שכל יום יש לו קדושה וכפי רמזו של אותו יום יחול עליו קדושה, ולזה מברכין הכהנים אשר קדשנו בקדושתו של אהרן: