שפתי כהן על התורה, ויקרא כה:לה
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Leviticus 25:35
Open in the reader →1וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך וגו'. חמר עמך וכן אמר וחי אחיך עמך, לומר שאם הוא בטובה אתה עמו וחי אחיך עמך, ואם הוא ברעה אתה עמו ומטה ידו עמך, לזה והחזקת בו, והענין הוא כמו שארז"ל כתיב אפס כי לא יהיה בך אביון וכתיב כי לא יחדל אביון אלא כשאתם עושים רצונו של מקום אביונים באחרים וכשאין אתם עושין רצונו של מקום האביונים בכם, אם כן זה שמטה ידו ודאי שאין אתם עושים רצונו של מקום, א"כ האביונות הוא בך כמו שהוא בו, אלא שהקב"ה או למרק עונותיו או לנסיון הביאו לזו המדה, אם כן ומטה ידו עמך, עמך הוא ההתמוטטות כי ישראל הם נפש אחת, לזה והחזקת בו וחי אחיך עמך, שאם הוא חי אתה חי, זהו עמך, עוד עמך. עמך אתה עושה, כמו שאמרו ז"ל יותר ממה שעושה בעל הבית עם העני העני עושה עם בעה"ב יותר שנאמר שם האיש אשר עשיתי עמו, אני עשיתי עמו יותר ממה שעשה הוא עמי, כי בסבתי נעשה מן הנותנים ולא מן הלוקחים, והחזיק בגלגל שלא יחזור זהו והחזקת בו:
2עוד וכי ימוך אחיך ומטה ידו, רמז שאם עשה שום עון או שעבר שום עבירה ואתה יש לך כח ויכולת למחות בו וליסר, לזה אמר אחיך, כלומר שהוא כבוש תחת ידיך כמו האח עמך, כשעושה אותה עבירה כאילו אתה והוא עושין אותה, זהו עמך, לפי שישראל הם ערבים זה לזה, והחזקת בו שתיסרהו בחזקה ותשיבהו ממכשול עונו, גר כלומר אחר שהיה גר שיצא לחוץ יהיה תושב ויחזור לישובו, וחי עמך שיחיה על ידך: