שפתי כהן על התורה, ויקרא כה:לו

1אל תקח מאתו. לא אמר ממנו אלא מאתו, ממי שאתו, מי הוא אלהיך, זהו ויראת מאלהיך, מדיינך שלא יהפוך הגלגל ותהיה אתה בדין והוא ברחמים, זהו מאלהיך שהוא דיין עליך, וחי אחיך שיהיה הוא ברחמים עמך, שתהיה טפלה לו:

2אל תקח מאתו נשך, כשאתה מיסרו אל תייסרנו בפנים זועפות כאילו אתה נושך אותו בנשך ותרבית, שלא יהיה ברבים, כי אז לא יקבל ויעשה במזיד ואתה מחטיאו, כמו שאמרו הוכח תוכיח יכול אתה מוכיחו ופניו נכלמים ת"ל ולא תשא עליו חטא, זהו את כספך הכיסופין וההלבנות שאתה מלבינו ומכסיף את פניו לא יהיה בנשך, בפנים זועפות כמ"ש ובמרבית שלא תרבה עליו דברים, אני ה' אשר הוצאתי אתכם, וכמה הכעסות הכעסתם אותי ולא נתכעסתי עליכם אלא אדרבה אני מיעד לכם בנתינת הארץ להיות לכם לאלהים לדיין, לא עתה אלא לעתיד:

3עוד יש רמז באלו הפרשיות על משכן שילה ועל חרבן בית ראשון ועל חרבן בית שני, כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו ולא כל אחוזתו, זה משכן שילה שנחרב על עונותיהם של ישראל, ולז"א מאחוזתו שלא היה בנין שלם כי היה בית בלא תקרה, ובא גואלו וגאל את ממכר אחיו, זה דוד שהוא גואל קרוב שבנה יסודות בהמ"ק והכין כל הצריך לבנינו, ונשלם הבנין ע"י שלמה בנו, גאלו זה דוד גואל האחרון, הקרוב זה שלמה, גאלו הקרב וגאל גימ' זה שלמה, וגאל את ממכר אחיו שחזר ונבנה. פרשה שניה ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה זה בית ראשון, איש זה הקדוש ברוך הוא שנאמר ה' איש מלחמה, כי ימכור בית מושב זה בית המקדש ראשון שהיה ישובו של עולם, וגם היה מיושב יותר מבית שני שחסר חמשה דברים, והראשון היא חסרון השכינה, א"כ אינו בית מושב כמו הראשון, עיר חומה, שהיה הקב"ה לה חומה שנאמר ואני אהיה לה חומת אש וגו', והיתה גאולתו עד תום שנת ממכרו אלו הם שבעים שנה שישב חרב, זהו ימים תהיה גאולתו שלא ישב הרבה חרב, ובתי החצרים הן הבמות שהיו מקריבים בהם אחר החרבן, על שדה הארץ יחשב שנחרבו. פרשה ג' וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך, רמז כאן על בית. שני שנתמוטטו ישראל בימי יונים שנכנסו למקדש ופרצו בו פרצות, עד שהאיר הקב"ה עיניהם של בית חשמונאים והחזיק בידיהם והרגום, וכן והחזקת בו גימטריא הם חשמונאי ובניו: