שפתי כהן על התורה, ויקרא כז:לד

1אלה המצות. סיום ספר זה, לפי שפסוק זה שפסוק כשסיים התוכחה אמר אלה החקים והמשפטים והתורות, החוקים של קרבנות זה שחיטתן בצפון וזה שחיטתו בדרום, והמשפטים הם דיני העריות, והתורות הוא כמ"ש רבי עקיבא תורת העולה, תורת האשם, תורת החטאת, תורת זבח השלמים, אח"כ אמר ציווי של ערכין מבן עשרים ערך חמשים שקל, מבן חמש שנים ערכך הזכר כך וכך והנקבה כך וכך, מבן חודש ועד בן ה' שנים, וכן מבן ששים, כל זה הוא צווי שיהיה כן, לזה אמר אלה המצות:

2ועל דרך הסוד חתם ספר זה במצות לפי שספר זה נקרא ספרא שיש בו ברייתות הרבה יותר משאר ספרים שנקראים ספרי, לפי שספר זה הוא גדול הערך וגדול ברבוי קראוהו ספרא, הספר הידוע. הרי בניהו בן יהוידע ששבחו הנביא שאמר ובניהו בן יהוידע בן איש חי מקבצאל הוא הכה את שני אריאל מואב והוא הכה את הארי בתוך הבור ביום השלג (במסכת ברכות) פירש"י ז"ל פסוק זה ופירש שם מ"ש והוא הכה את הארי בתוך הבור ביום השלג אמר דתני ספרא דבי רב ביומא דסתוא, הרי לעלוי גדול מה שא"א לשום אדם לעשות כן שבחו לבניהו בן יהוידע שהיה עושה, א"כ ספר זה הוא גדול הערך, לזה נחתם בשם הוי"ה, החקים הוא היו"ד שהיא עגולה וכמוסה ואין נראה מה שבתוכה כן החוקה אין לה טעם, והמשפטים היא ה' ראשונה דדינין מתערין מינה, והתורות הוא הוא"ו שהיא תורה שבכתב וכלול בה תורה שבע"פ, הרי שם יה"ו, ולפי שה' אחרונה היא עמם באחדות ולא באצילות, לזה הפסיק בפ' ערכין שהערך והמנין הוא בשכינה, לזה חתם בה שהיא נקראת מצוה. והבן:

3גימטריאות אם בחקותי תלכו, לומר שילכו בחקותיו של הקב"ה, מה הקב"ה מקשט כלות כו':

4אם בחקותי תלכו ואת, ר"ת אבות, שילכו בחוקי האבות:

5תשמרו. קרי ביה תישמרו, גם אתם תהיו נשמרים:

6ונתנה הארץ יבולה. שהארץ תצמיח מתיה. יבולה, יבלה כתיב, אף ע"פ שבלו יחיו. ועץ השדה. אפי' עמי הארץ שהם כעץ יתן פריו, שנאמר ושפכתי רוחי עליכם ונבאו בניכם ובנותיכם:

7והשיג לכם דיש את בציר, כמו שנעשה לאיוב שנאמר הבקר היו חורשות והאתונות רועות על ידיהם וארז"ל הטעימו הקב"ה לאיוב מעין עוה"ב. בציר ובציר ישיג את, ר"ת למפרע איוב:

8ואכלתם לחמכם. זו לחמה של תורה שתהיה ההלכה פשוטה ומבוארת, ואכלתם לחמכם בגימ' זו היא תורה:

9לשובע וישבתם. ר"ת וס"ת עולם, שישבו בטוחים לעוה"ב:

10ונתתי שלום בארץ. השלום שבשמים שנאמר עושה שלום במרומיו יהיה בארץ, שיהיו בני אדם כמלאכים שאין ביניהם לא שנאה ולא קנאה ולא תחרות, ושכבתם ואין מחריד, שישכבו בקבר ואין מחריד, שלא ישכבו חרדים וחררים:

11והשבתי חיה רעה. אלו הרשעים שיחרים אותן מן העולם, חיה רעה מן ר"ת חרם, ויעביר חרפתן וגדופן, שישעשע יונק על חר פתן, חר כתיב חרפתן:

12וחרב לא תעבור בארצכם, ארז"ל אפילו חרב של שלום, וכן וחרב לא תעבור בגימ' בחרב של שלום עם ג' מלות:

13וישן מפני חדש תוציאו, בזמן מלך המשיח יהיו בריה חדשה, מפני חדש, ר"ת וס"ת משיח:

14ואם עד אלה. ס"ת מדה, מדה במדה:

15ושברתי את גאון עוזכם, אלו הגאונים ותלמידיהם שהן מחזיקים בעוזה של תורה:

16והלכתי אף אני בגימ' בתורה, ר"ל בשביל שלא שמרו התורה ודיניה:

17נוקמת בגימ' ירושלים, להחריבה:

18מטה לחם ואפו עשר, ר"ת למפרע עולם, לומר כל מי שהוא נותן לחם לדל הוא בן עוה"ב:

19ולא אריח בריח ניחוחכם, בגימ' תלמידי חכמים אזרה בגוים, בגימ' מרדכי:

20אזרה בגוים והריקותי אחריכם, ס"ת בגי' המן:

21והרצת. הצרות. שימצאו לאותו הדור צרות רבות ורעות:

22והבאתי מורך. מרך כתיב, מכר, שנמכרו לו, ורדף אותם קול עלה נדף, שכתב כתבים שהם כמו עלה נדף שנאמר הרצים יצאו דחופים, נדף דף נ', שנתלה על דף גבוה נ' אמה:

23ורודף אין ורדף כתיב בגי' צ"ר, איש צר ואויב המן הרע:

24בעון אבותם ימקו. בגימ' יוסף, בעון מכירת יוסף עשרה הרוגי מלכות נהרגו. ימקו, י' מקו:

25אז יכנע לבבם הערל, ערל בגימ' יצר ברית ראשונים בגימ' משה ואהרן:

26ואם גאול יגאל. זה הקב"ה שגאלם ממצרים ויגאלם לעתיד:

27ואם לא יגאל את השדה, שאין ישראל וירושלים נגאלים במהרה, ואם מכר את השדה לאיש אחר, זה נ"נ, לא יגאל עוד ע"י ב"ו אלא ע"י הקב"ה, שנאמר וירא כי אין איש ותושע לי זרועי:

28השדה בצאתו ביובל קודש, ס"ת למפרע שלוה, שיהיו ישראל שלוים ושקטים, לאשר קנהו זה אברהם, שנאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ, וכתיב אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, באברהם:

29אך בכור. ר"ת אב זה אברהם שהוא אב ראשון, שנאמר אב המון גוים:

30אך בכור בגימ' זה אברהם. אשר יבכר לה' ר"ת איל, זה יצחק שנפדה באיל:

31ד"א אשר יבכר זה יעקב שנטל הבכורה מעשו:

32וכל מעשר הארץ. זו א"י שהיא מעשר כל האומות, שהאומות הם ע', וא"י היא ארץ ז' עממין. העשירי, זה אברהם שהוא עשירי לנח:

33לא יגאל ולא ימיר, זרעו באומה אחרת לעולם:

34אלה המצות אשר צוה, בגימ' אין נביא רשאי לחדש דבר עה"מ:

35נשלם ספר ויקרא