שפתי כהן על התורה, ויקרא ה:ד
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Leviticus 5:4
Open in the reader →1או נפש כי תשבע לבטא בשפתים. לומר כמו שהטומאה באה לו לאדם ע"י נגיעת אבר מאבריו נטמא כל גופו, כן הנשבע ומבטא בשפתיו מביא רעה לכל גופו, זהו להרע או להטיב, אם נשבע לקיים שום מצוה או נשבע נגד יצרו שהיה מתגבר עליו, ולזה אמר או נפש כי תשבע וגו' בין בשבועת העדות בין בשבועת בטוי והביא את אשמו שהוא קרבן עולה ויורד וכתב רבינו בחיי ז"ל שנקרא קרבן עולה ויורד, מפני שאם היה עשיר בשעת חטאו ואח"כ העני מביא קרבן עני, חזר והעשיר מביא קרבן עשיר שהוא כבשה או שעירת עזים. ותמצא בקרבן שתי תורים אמר וכפר עליו הכהן ונסלח לו, וכן בעשירית האפה ג"כ אמר ונסלח לו, ובקרבן כשבה לא אמר ונסלח לו, לפי שאין לבו נשבר לפי שהביא קרבן עשיר:
2עוד י"ל שאע"פ שאלו הג' קרבנות שהם כשבה ותורים ועשירית האפה הם לכל אחד מן הג', שהם על מי שהשביעו חבירו שיעיד לו ועבר על שבועתו, ועל מי שנכנס למקדש או אכל קדשים בטומאה, ועל מי שעבר על שבועת בטוי, עכ"ז יש רמז ג"כ שכל אחד חוזר בו. קרבן כשבה או שעירת עזים הוא למי שלא בא להעיד והחטיא את הנתבע שלא השיב מה שבידו, והוא בידו גזל ונמצא העון עליו כמ"ש ונשא עונו, לזה לא אמר ונסלח לו, וקרבן שתי תורים הוא כנגד מי שנטמא ונכנס בטומאה מטומאה לטומאה עד שנכנס לטומאה גדולה חמורה היא טומאתו של מת, כמ"ש, ולזה היתה המליקה ומלק אותו ממול ערפו, לפי שמלאך המות בא לו מאחוריו ממול העורף לפי שהקשה את ערפו, וזה שהתודה וחזר בו נאמר ומלק מה שהיה ראוי לעשות בו יעשו באותו תור. אבל לא יבדיל לפי שלא נצול ממנו שעדיין בעודו חיים אפשר שיחזור לסורו. וקרבן עשירית האפה שהיתה נשרפת, על ביטוי שפתים, כמו שאמר ובידו רצפה רץ פה:
3עוד אמר להרע או להטיב, לא אמר לרעה או לטובה, לומר שח"ו פוגם למעלה כי השבועה היא מסוד השבעה יחטא האדם בשבעה כתיב, בשבעת ימי בראשית, וכל הכופר בשבועתו פוגם בהם וכופר בהם והם מכלים אותו, כמו שארז"ל דברים שאין האש מכלה אותם שבועת שקר מכלה אותם, שנאמר וכלתו ואת אבניו ואת עציו, רמז על בנין האדם גופו ונשמתו, וכן יבטא באתב"ש נשמת, אם יבטא האדם נשמת האדם נפגם, ז"א יש בוטה כמדקרות חרב, או להטי"ב גימ' הם אחד עה"מ, שמחבר כ"י עם בן זוגה, כשמקיים שבועתו, ואם לאו ח"ו גורם פגם. להיטיב, לה יטיב והבן: