שפתי כהן על התורה, ויקרא ח:לו

1ויעש אהרן ובניו את כל הדברים אשר צוה ה' פירש"י ז"ל להגיד שבחן שלא הטו ימין ושמאל ע"כ. ומה שבח הוא אם הוא מצווה איך יעבור על צווי המקום הלא מוכרח הוא לעשות שגזרת המלך היא, והרמב"ן ז"ל כתב לא אמר כאשר צוה ה' את משה כאשר יאמר בכ"מ לפי שבניו לא עשו כאשר צוה ה' את משה עוד הוסיפו על הצווי בהקריבם אש זרה אשר לא צוה אותם ע"כ. ודוחק הוא שהרי כתיב ויעש אהרן ובניו את כל אשר וגו' השוה אהרן לבניו, ואמר שעשו כל אשר צוה אותם. ויתכן לומר על דרך המדרש שיצוום שישמרו ז' ימים של אבילות, וזה היה שבחו של אהרן ובניו אע"פ שידעו שימות מהם ולא ידעו מי הוא, ועם כל זה קבלו עליהם דינו של מקום בשמחה, וקיים מקרא שכתוב חסד ומשפט אשירה אם חסד אשירה ואם משפט אשירה, אע"פ שציום על ז' ימים אמר להם שיתחילו לחבר וליחד הז' עליונים עד עלותם לבינה שהיא שמיטה כדי שיסכימו הז' עליונים ויריקו עליהם ברכה, וזהו כי שבעת ימים ימלא את ידכם ופתח אהל מועד, לומר שיתחילו משם, כי שם הפתח ובכל יום ויום היה מכוין למדה אחת, וכשהגיעו לשמינית נתחברו כולם יחד ע"י, וזהו שאמר בזוהר חדותא דכולא הוה, וזהו ויעש אהרן ובניו את כל הדברים, לכוין ולחבר המדות כמו שלמדו משה, וזהו את כל הדברים אשר צוה ה' ביד משה:

2גימטריאות מוקדה. תוקד, תוקד, תוקד, ד' פעמים כנגד ד' גליות, והארון הוא ארם, היא העולה על מוקדה, היא עולה על כולם, והיא מוקדת כל הלילה שהוא זה הגלות הארוך הדומה ללילה. עד הבוקר, עד בקר של משיח ולפי שהיא כנגד הכל התחיל בה:

3מנחת פתים תקריב. אם פתת האדם ושבר עצמו תקריב ויהיה ריח ניחח שיהיה מקובל:

4מנחת פתים תקריב. ר"ת מפת, ר"ל שיתן לפניו דבר שאין בו טורח, שאם יתן לו מעות יהיה בהן טורח עד שימצא לקנות, ומעשה דמר עוקבא יוכיח שאמרה לו אשתו שוי כרעך אכרעי וכו':

5במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת, רמז שאם ראית אדם שעבר עבירה אל תהרהר אחריו כו' זהו תשחט החטאת. קודש קדשים הוא וסמיך ליה כחטאת וכאשם, לומר שמאחר שעשה תשובה אותם חטאות הם כמו קדש קדשים, וכן ארז"ל מור ואהלות קציעות כל בגדותיך, אל תקרי בגדותיך אלא בגידותיך, לומר שהעונות נחשבות לו כזכיות:

6וכל מנחה אשר תעשה בתנור, רמז על אותם שמסרו עצמן לשריפה על קידוש השם:

7וכל נעשה במרחשת ועל מחבת, כגון מנשה מלך יהודה ועשה תשובה מקבלין אותו, שנאמר לכהן המקריב אותה לו תהיה. מרבכת מר בכת, שנתחרט על עבירות שבידו ובוכה במר נפש מוחלין לו:

8זבח תודת שלמיו. רמז על המילה כאילו מקריב זבח תודה, והוא חתום בחותם קודש:

9זבח תודת שלמיו ביום, ס"ת חתום, ביום קרבנו קרבנו ביום, שיעשה קורת רוח להקב"ה שמל בנו, והנותר ביום השלישי, שלא מל אין לו תחיה, ונאמר יחינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה, וזה שלא מל בנו באש ישרף:

10ונכרתה הנפש ההיא. ס"ת אשה, שאף הנשים בכלל העונשים:

11זאת משחת אהרן ומשחת בניו, שמחת אהרן ושמחת בניו הוא בעבודת הקרבנות:

12קח את אהרן. ס"ת חתן, קחנו בתופים ובמחולות ובשמחה גדולה כמו שעושין לחתן:

13כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות, רמז כמו שהופרשו אהרן ובניו ז' ימים, כן ג"כ יפרישו כהן גדול ז' ימים מביתו קודם יוה"כ, זהו לכפר עליכם, וכן היו מפרישין כהן השורף את הפרה ז' ימים:

14לעשות לכפר. גימ' זה מעשה פרה ויום הכפורים: