שפתי כהן על התורה, במדבר א:ב

1שאו את ראש כל עדת בני ישראל, מאחר שהדבור היה למשה לבד שכן אמר וידבר ה' אל משה א"כ היה לו לומר שא את ראש כל עדת, ואם הכונה היא גם על אהרן א"כ יאמר אתה ואהרן שאו את ראש וגו', ולא אמר כן אלא אח"כ אמר תפקדו אותם אתה ואהרן. נוכל לומר שאמר שאו על משה ועל המדבר ועל אוהל מועד, שישאו ראשם של ישראל וישאו לפניהם רינה, כמו שאמר בספרי על פסוק ישאו מדבר ועריו, מנין שעתיד מדבר לקלס את ישראל, שנאמר ישאו מדבר ועריו וכה"א יששום מדבר ועריו, ומנין שעתידין שמים וארץ לומר שירה ולקלס את ישראל שנאמר רנו שמים כי עשה ה', פירוש למי שעשה וברא כל העולם בשבילם שהן ישראל, ומנין שאף העכו"ם עתידין לקלס לפני ישראל שנאמר הרנינו גוים עמו, פירוש לפי שאין להם קיום והעמדה בעולם אלא בשביל ישראל, ומנין שאף הרים וגבעות שנאמר ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה, ומנין שאף האילנות שנאמר וכל עצי השדה וימחאו כף ומנין שאף אבות ואמהות שנאמר ירונו יושבי סלע מראש הרים יצוחו, ואין הרים אלא אבות שנאמר שמעו הרים את ריב ה', א"כ זהו שרמז כאן שאו על המדבר ועל אוהל מועד:

2כל עדת בני ישראל. לא האנשים לבד תשאו ראשם אלא אף הנשים שאע"פ שהיו תחת יד מצרים והיו שולטים עליהם לא נשמעו להם, ובודאי שהמצריות הם שחורות כעורות מזרעו של חם שלקה בעורו ובנות ישראל יפיפיות שהם נולדו בקדושה ובטהרה וגדרו עצמן שנאמר גן נעול אחותי כלה. וכן אמר במדרש רב הונא בשם רבי חייא באתה שרה למצרים וגדרה עצמה מן הערוה ונגדרו כל הנשים בזכותה, אברהם ירד למצרים וגדר עצמו מן הערוה ונגדרו כל האנשים בזכותו והב"ה סייעם ונעלמו מעיניהם של מצרים ולא שלטו עליהם יאנסון, בא ליטהר מסייעין אותו, אם כן ראויים הם גם כן לנשיאות ראש, כי אף אותה שפרסמה הכתוב לא עשתה אלא בחשבה שהוא בעלה והב"ה היה מעלימה והיא גלתה עצמה מרוב דבריה, כמו שאז"ל שלומית בת דברי דהוה מפטפטת שלם עלך שלם עליכון מפטפטת בדברים וכו', ועכ"ז לא עשתה אלא באונס:

3למשפחותם א"ל למשה לא תתן להם נשיאות ראש לכולם דרך כלל, אלא לכל משפחה בפני עצמה כפי מעלתה, כי כלל כל המשפחות מנויות בפרשת פנחס הם ששים וחמש משפחות כמו שכתב רש"י ז"ל פרשת פנחס על שם ר' משה הדרשן ז"ל, ואמר כי ה' משפחות חסרים להיותם ע' כנגד ע' אומות שנאמר כי אתם המעט ה' מעט מכל העמים, א"כ חשבונם ה"ס כמנין אדני, שהיא המלכות, לזה ישראל נקראו בני מלכים, א"כ עשה חשבון מהמשפחות:

4לבית אבותם וגו', אע"פ שאמרתי שאו את ראש כל עדת בני ישראל לכלול נשים עכ"ז החשבון הוא באנשים כי הנשים הם צנועות ואין לפרסמם, או אמר לבית אבותם כמו שאמר במדרש שהיו אומות העולם מונין את ישראל ואומר שכולם הם בני המצריים אם בגופן שלטו כ"ש בנשותיהם, א"ר הושעיא באותה שעה קרא הב"ה למלאך שהוא ממונה על ההריון ואמר לו צייר הילדים בדמות אביהם, א"כ יש להם נשיאות ראש מצד אבותיהם שהן דומים להם והכל מעידים ואומרים שהם בני אבותיהם. גם לבית אבותם ר"ל בשביל אבותם שהם בני אברהם יצחק ויעקב שנאמר רק באבותיך חשק ה' ויבחר בזרעם אחריהם, א"כ ראוים הם לנשיאות ראש בשבילם:

5במספר שמות. כשתמנה אותם לא תמנם אבג"ד אלא תזכיר שמותם ראובן שמעון לוי, כי שמותם ערבים וחביבים עלי כמו ויקרא אל משה לפי שהיה חביב לפני המקום אפי' שהיה לפניו היה קוראהו בשמו ואומר לו משה, לזה במספר שמות מלא. וכתב הרב רבינו בחיי ז"ל במספר שמות ולא אמר במספר שמותם כמו שאמר ושא את מספר שמותם, ויתכן לפרש כי פקודי ישראל בקבלת התורה היו כנגד פקודי מחנות המלאכים שנגלו שם במעמד הקדוש שהיה המספר במחנות ישראל בד' דגלים כמספר המלאכים שבד' מחנות שכינה, ועל כן אמר במספר שמות המלאכים, כי היו ישראל באותו מעמד הקדוש מלאכים גופניים כמספר המלאכים המשרתים במרום, וזהו שאמר תפקדו אותם לצבאותם כלו' נגד צבאות השמות שהזכיר, כי ישראל צבאות מטה נגד צבאות מעלה, ואמר חבתן והוצאתי את צבאותי את עמי בני ישראל. ויש להתבונן שאמר יצאו כל צבאות ה' והיה ראוי לומר יצאו צבאות ישראל אבל אמר כל צבאות ה' לכלול עליונים ותחתונים, ויותר מזה אמרו גלו למצרים שכינה עמהם וכו' ואין ספק כי מאחר ששכינה עמהם בגלות הלא צבאות ד' מחנות שכינה עמהם, ולזה אמר שיצאו עמהם. ומה שיחזק לך פירוש זה לפי דעתי מה שאמר ויהיו כל פקודי בני ישראל לבית אבותם וגו', הכונה על צבאות מטה, וחזר פעם אחרת ואמר ויהיו כל הפקודים הכונה על צבאות מעלה כי היו שוים במספר, וזהו שלא הזכיר כאן ישראל. והסתכל עוד את סדור המסעות ותמצא הלשון הזה בעצמו כפול, הוא שאמר אלה פקודי בני ישראל לבית אבותם, הם צבאות מטה, כל פקודי המחנות לצבאותם, הם צבאות שבד' מחנות שכינה, ע"כ: