שפתי כהן על התורה, במדבר י:ב
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Numbers 10:2
Open in the reader →1עשה לך שתי חצוצרות וגו'. לפי שאמר על פי ה' ביד משה אמר הקב"ה למשה אתה אומר קומה ה' ואני קם אתה אומר שובה ה' ואני שב, הם דברים שביני לבינך, אבל אני רוצה לעלותך ולהודיע לכל שעל פיך כביכול אני חונה ועל פיך אני נוסע, לזה עשה לך, אתה ואהרן ובניו חונים פתח אהל מועד והדגלים רחוקים אלפים אמה איך יוכר להם שעל פיך היא הנסיעה ע"י החצוצצרות שתוקעים בני אהרן שהן חונים בצלך, א"כ עשה לך. וכתב רש"י ז"ל נמצאת אומר על פי ג' היו נוסעים על פי הקב"ה ועל פי משה ועל פי חצוצרות ע"כ. א"כ עשה לך הראה עצמך ותקן עצמך, ועוד אודיע טבעך בעולם שאין להם הויה אלא לך, ששום אדם לא ישתמש בחצוצרות אלא אתה, כי יהושע נשתמש בשופרות ודוד בכנור, אבל משה בחצוצרות כמו המלך שנאמר ויהי בישורון מלך. כל זה להורות על מעלתו של משה ששום נביא לא השיג לנבואתו שנאמר ולא קם נביא עוד בישראל כמשה וגו'. ולזה היו מכסף להורות שכל הנביאים נכספים לנבואתו וממנו הם מקבלים, ועוד היו מכסף לפי שנבואתו מן הרחמים שמדתו בתפארת, ואפי' שיריעו בהם והתרועה היא רמז למדת הדין שנאמר עלה אלהים בתרועה, עכ"ז שמש צדקה ומרפא בכנפיה, והחצוצרות אפי' שמריעין בהם נראה כמין ממיני זמר ונגון וקולו ערב על בני אדם, לא כמו השופר שמרעיש השומע קולו שנאמר אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו, א"כ משה בחצוצרות יהושע בשופרות כל אחד כפי מדתו, פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה, ודוד בכנור שהיה אדמוני עם יפה עינים וטוב רואי, כנור כי נר, והבן, כל אחד כפי מדתו. וכתב רבינו בחיי ז"ל וז"ל, ובעבור שעלתה השגתו להתנבא בשמו הגדול מדת הרחמים, לכך צוה לעשותם של כסף ולא הוכשרו משאר מיני מתכות כמו שאמרו במסכת מנחות, ובעבור שנתייחד לו דבור הרחמים פנים אל פנים מראה מתוך מראה לכך היו שנים והיו מקשה וזהו סוד וכו' ע"ש. ובסוף דבריו אמר ולפי שלא עלה שום נביא למדרגה זו בנבואה לשמוע מן השם המיוחד אלא הוא לבדו לכך צוהו שלא ישתמש בחצוצרות אלא הוא לבדו ולא זולתו, הוא שכתוב עשה לך ודרשו ז"ל לך אתה עושה ואין אחר משתמש בהן, והוסיף עוד ואמר והיו לך כלומר והיו המדות לך לבדך ולא לאחר זולתך, ומרוב קדושת החצוצרות ובהיותם כלים שנעשו לרמזו בו היו טעונין גניזה ונגנזו בחייו של משה ע"כ:
2והיו לך למקרא העדה. אמר למקרא, ולא אמר לקרוא לעדה, לומר הואיל והיו בזה הקול ג' דברים, על פי הקב"ה, ועל פי משה, ועל פי החצוצרות, שהיו תוקעין בהם בני אהרן כפי הכונה שלמדם משה רבם, וכפי הקדושה שהיה בהן בשעת עשייתן שא"ל הקב"ה יהיו לך שיכוין בהם הויות וכפי המקום שהן חונים שם. מזרחה, לא מזרח אלא קדמה פתח אהל מועד מזרחה, א"כ היו חונים בג' חניות, קדמה, מזרחה, פתח אהל מועד, וכל זה לא על חנם נכתב אלא הכל יש לו רמז ויש לו כונה א"כ כפי כל אלו הכונות כשהיו שומעים הקו והיה הקול נכנס באזניהם היו כולם מקודשים ומזומנים למאמרו, וזהו שת"א למקרא לערעא כמו מקראי קדש תרגם מערעי קדיש. וכן אמר ונועדו אליך והיל"ל ואם באחת יתקעו ובאו אליך, ואמר ונועדו ות"א יזדמנו, כלומר יכינו עצמן למאד ששום אדם לא ימרה פיך, לפי שהקול לבנם וזככם וקדשם. ואמר ולמסע את המחנות, ולא אמר לנסוע המחנות, לומר שהקול היה מסייעם בנסיעה ולומר שהם לא היו נוסעים כי הענן היה מוליכם, שנאמר ואשא אתכם על כנפי נשרים, לזה אמר ולמסע, ואמר את לרבות שאר מחנות כמו מצורעים או ערב רב, וכה"א ותקעתם תרועה ונסעו המחנות, ולא אמר את, ולא אמר ויסעו אלא ונסעו מאליהן: