שפתי כהן על התורה, במדבר ט:יז

1ולפי העלות הענן וגו' ואחרי כן יסעו. לא אמר ולפי עלות הענן אלא העלות. לומר שעלייתו וחנייתו כפי דבריהם של ישראל וע"פ מעשיהם של ישראל, וכה"א ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים, תדע למה לפי ששמרו בני ישראל את משמרת ה' ולזה לא יסעו, אבל בהעלותו, שהיו מעלים אותו כפי מעשיהם, כמו בחצרות ששלחו המרגלים, או כמו בקברות התאוה או ברפידים או בתבערה או במסה, כגון מקומות אלו לא היתה השכינה ראויה להאריך שם, ובהאריך לא אמר ובארוך אלא בהאריך, כפי מעשיהם של אותו מקום, כמו בקדש שישבו שם י"ט שנה, מעשיהם האריכו יישוב שכינה שם:

2וכתב ה"ר בחיי ז"ל ובהאריך הענן, ביאר לך הכתוב מעלתן של ישראל בהנהגתם על פי הענן, כי היו במדבר מקומות חלוקים נוחים ושאינם נוחים, והעד בזה מרה ואלים, ויש מקומות נוחים שירצו להתעכב שם ואך בהעלות הענן היו נוסעים, ויש שאינם נוחים וירצו לנסוע משם אבל בהאריך הענן יצטרכו להתעכב ולא יסעו, סוף דבר לא היו הולכים אחר רצון עצמם אלא אחר רצון הש"י וכפי הנהגת הענן, ע"כ. ולזה בנסיעה הזכיר בני ישראל שאמר על פי ה' יסעו בני ישראל, להגיד שבחן שאע"פ שהיה להם צער בנסיעתם מאותו מקום שהיה מקום מנוח ומרגוע כמו אלימה מתקה הר שפר עכ"ז יסעו בני ישראל, ובחניה שיש להם מנוח לא הזכירם, אלא אמר על פי ה' יחנו לבד, ולא תאמר שהיה קשה עליהם הנסיעה, לזה אמר ע"פ ה יסעו בני ישראל בחיבה, לזה הזכירם בלשון בני ישראל בני השררה ובני היושר והאושר. והחניה אפילו שהיה מקום ראוי לחניה עכ"ז על פי ה' יחנו, שמא יראה שהיו קצים כשהיו שוהים שם הרבה זמן, כמו בקדש שישבו שם י"ט שנה, לזה אמר כל ימי אשר ישכון הענן על המשכן יחנו, היל"ל חונים ואמר יחנו כאלו חנו מחדש שלא היו קצים בחנייתם. ובפרשה זו יש יתורים הרבה, באומרו ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על המשכן על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו, למה חזר ואמר ויש אשר יהיה הענן מערב עד בוקר ונעלה הענן בבוקר ונסעו, ועוד חזר ואמר או יומים או חודש או ימים, ועוד חזר ואמר או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו, ואמר ג"כ בהאריך הענן וגו' ובהעלותו יסעו, וחזר ואמר על פי ה' יחנו וגו'. בפסוק ראשון שאמר ולפי העלות הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו ובמקום אשר ישכון שם שם יחנו, כאן כלול הכל וזה היה מספיק. ואולי שרמז כאן המקומות שחנה שם המשכן והם ששה מקומות, משכן שעשה משה, וי"ד שנה שישבו בגלגל, ומשכן שילה. ובאו לנוב ועשו שם משכן, ובאו לגבעון ועשו שם משכן, ובאו לירושלים ובנו בית עולמים. וכתב הרמב"ם פ"א מהלכות בית הבחירה וז"ל, מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להקריב בו קרבנות וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש. וכבר נתפרש בתורה משכן שעשה משה רבינו והיה לפי שעה שנאמר כי לא באתם עד עתה וגו' כיון שנכנסו לארץ העמידו המשכן בגלגל י"ד שנה עד שכבשו ושחלקו, ומשם באו לשילה ובנו שם בית של אבנים ופרסו יריעות המשכן עליו ולא היתה שם תקרה ושס"ט שנה עמד משכן שילה, וכשמת עלי חרב ובאו לנוב ובנו שם מקדש, וכשמת שמואל חרב ובאו לגבעון ובנו שם מקדש, ומגבעון באו לבית עולמים, וימי נוב וגבעון נ"ז שנה, כיון שנבנה המקדש בירושלים נאסרו כל המקומות כולם לבנות בהם בית לה' ולהקריב בהם קרבן ואין שם בית לדורי דורות אלא בירושלים בלבד, ע"כ. א"כ ויש אשר יהיה הענן ימים מספר רמז על משכן שעשה משה. ויש אשר יהיה הענן מערב עד בוקר, רמז על י"ד שנה של גלגל שהעמידו שם המשכן, או יומם ולילה רמז על משכן שילה, או יומים רמז על בית שעשו בנוב, או חודש רמז על של גבעון, או ימים רמז על בית עולמים, בית ראשון שהיו איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו וחיו בהשקט ושלוה, לזה נאמר בו ימים ולא לילות שלא היו בצער כלל, ועליו נאמר ימים תהיה גאולתו, ובהאריך הענן רמז על בית שני שנתארך יותר על בית ראשון בעשר שנים, ובהעלותו יסעו, רמז על הגלות אחר החרבן, על פי ה' יחנו, זה על בנין בית שלישי שיב"ב, שאז תהיה כל נסיעתן על פי ה', כמו שאז"ל במדרש על פסוק מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם. כתיב והיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר, וכי איך אפשר שיבא כל בשר בכל חודש ובכל שבת לירושלים, אלא העבים באים וטוענים אותם ומביאים אותם לירושלים ומתפללין שם בבוקר כו, והוא שהנביא מקלסן מי אלה כעב תעופינה, הרי שחל להיות ר"ח בשבת ואומר מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו היאך הם באים א"ר פינחס הכהן ב"ר חמא בשם ר' ראובן באים ב"פ אחד של שבת ואחד של ר"ח והעבים טוענים אותם בהשכמה ומביאים אותם לירושלים והם מתפללים שם בבקר והם טוענים אותם ומחזירים אותם לירושלים. מי אלה כעב תעופינה זו תפלה של שחרית וכיונים אל ארובותיהם זו תפלה של מנחה. א"ר נחמן מה שהיה הוא שיהיה, כשם שנטל הקב"ה את ישראל ממצרים בענני כבוד שנאמר ואשא אתכם על כנפי נשרים כך הוא עושה להם לעתיד לבא, זהו אומרו כאן את משמרת ה' שמרו, ששמרו השבועה שהשביעם אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ, זהו שמרו, שהמתינו עד בא קץ גאולתנו. ומה שאמר רב נחמן מה שהיה הוא ר"ת משה, כמו שהיה גואל ראשון כן יהיה גואל אחרון, זהו אומרו כאן על פי ה' ביד משה, שעתיד שיבא עם מלך המשיח. כתב רש"י ז"ל וז"ל שנינו בברייתא דמלאכת המשכן כיון שהיו ישראל נוסעים היה עמוד הענן מתקפל ונמשך על גבי בני יהודה כמין קורה ותקעו והריעו ותקעו, ולא היה מהלך עד שמשה אמר קומה ה'. ונסע דגל מחנה יהודה, ועל פי ה' יחנו כיון שהיו ישראל חונים עמוד הענן מתמר ועולה ונמשך על גבי בני יהודה כמין סוכה ולא היה נפרש עד שמשה אומר שובה ה', הוי אומר על פי ה' יחנו וביד משה, ע"כ: