שפתי כהן על התורה, במדבר יא:א
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Numbers 11:1
Open in the reader →1ויהי העם כמתאוננים וגו'. במדרש, און עם אלא הרשעים שנאמר מה אעשה לעם הזה וגו' עד אנה ינאצוני העם הזה, וכשהם כשרים קרוים עמי, שנאמר עמי מה עשיתי לך, וכן כתב רש"י ז"ל. ולמה לא אמר כמו שאמר בהרבה מקומות אין עם אלא ערב רב, מי הכריחם לומר אין עם אלא הרשעים, אלא ההכרח שדרשו כן הוא אומרו כמתאוננים בכ"ף הדמיון, ועוד שערב רב אינם מתאוננים שפירושו כואבים ומצטערים לבקש עילה ותואנה אלא הם אין להם בושת פנים לומר ולדבר, כמו ישראל שיש להם בושת פנים, שזה סימן לישראל שנאמר ובעבור תהיה יראתו על פניכם אפי' הרשעים שבהם, ועוד אומרו באזני ה' משמע שלא אמרו בפירוש, לא כמו הערב רב שנאמר והאספסוף וגו' וישובו ויבכו ויאמרו בעזות מצח, לזה אמר אין עם אלא הרשעים, ומביא ראיה שאמר מה אעשה לעם הזה שהם הרשעים, שהם מישראל, שנאמר ויסעו כל עדת בני ישראל מרפידים ואין מים וגו', ושאלו ואמרו תנה לנו מים, שאלו כהוגן וקרא אותם עם, וכן עד אנה ינאצוני העם הזה שהם עדת המרגלים שהיו הכשרים שבישראל אז אלא שחזרו בהם. באזני ה', שפחדו שלא ישמע משה, וישמע ה', שפחדו יותר ממשה ממה שפחדו מה', לזה ויחר אפו ותבער בם אש ה', והיל"ל אש אלהים, ואמר אש ה', לומר שלא עשתה דין אנא רחמים, כי באבוד רשעים רנה, לזה אמר ותאכל בקצה המחנה ולפי דעת רז"ל שאמרו במוקצים שבמחנה שהם ערב רב, ודאי רחמים גמורים שלא פגע בישראל אפי' ברשעים, כמ"ש דוד אם לא ישוב חרבו ילטוש, כדי שיפחדו מלטישת החרב, קשתו דרך ויכוננה, ואח"כ חציו לדולקים יפעל, למי שאינם שבים, כמ"ש אם לא ישוב. ורבי מתיא שאמר בקצה המחנה בקצינים ובגדולים, הם מערב רב, ולא פליגי, אלא ת"ק אמר במוקצים שהם השפלים, ורבי שמעון בן מנסיא שאמר בקצינים הם הערב רב, ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי, כן אמר כאן ותבער בם אש ה' ולא אכלה בהם, אלא ותאכל בקצה. ולא אמר ותבער בהם אלא בם, הפחדה לבד כדי להפחידם, מרוב רחמנותו עליהם. ויש מרבותינו שאמרו ותאכל בקצה המחנה הם ע' זקנים, שכן אז"ל כשאמר אספה לי שבעים איש מזקני ישראל, והזקנים הראשונים היכן היו מתו באש תבערה, וראוים היו לכך דכתיב ויחזו את האלהים שנהגו קלות ראש כנושך פתו ומדבר לפני המלך, זהו ויאכלו וישתו, ולא רצה הקב"ה לערבב שמחת התורה: