שפתי כהן על התורה, במדבר יא:יט
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Numbers 11:19
Open in the reader →1לא יום אחד תאכלון. היל"ל תאכלוהו, כמו שאמר ונתן ה' לכם בשר ואכלתם, אלא רמז להם שיכלו שבאכילתו מהר ימותו שנאמר הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת, שלא היה מספיק לבלעו עד שמת, ומהם לב' ימים שנאמר ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת. ולא חמשה ימים, הכשרים שבהם היו ממתינים ה' ימים ומתו, כמו שארז"ל מת לה' ימים זו מיתת כל אדם, יותר מכאן הם ביסורין, והם אותם ששהו י' ימים או ך', ואותם ששהו ל' יום הם אותם שנאמר עליהם והיה לכם לזרא, שהיו מאוסים ביותר עד שהיו בני אדם נזורים ומובדלים מהם מחמת ריחם הרע, זהו עד אשר יצא מאפכם, שהיו יוצאים וסותמים אפם כדי שלא יריחו ריחם הרע, זהו אומרו ואף ה' חרה בעם, אותם שמתו ביום א', ויך ה' בעם, אותם שמתו בב' ימים, מכה, אותם שמתו בה' ימים, רבה אותם שמתו בי' ימים, מאד, אותם שמתו בך' יום, ואותם שמתו בל' יום, כבר נתייאשו ונתרחקו מהם:
2ורבינו בחיי ז"ל כתב, לא יום ולא יומים, כפל ואמר ולא ה' כנגד ה' אצבעות יד האוכל, ולא עשרה כנגד ב' ידיו, ולא עשרים הם משל כמו שאמרו יאכל כל מה שיאכל באצבעות ידיו ורגליו, ע"כ: