שפתי כהן על התורה, במדבר יג:יח

1וראיתם את הארץ מה היא. אם היא נוחה בעבודה, בחרישה ובזריעה, ואיך ידעו, האם הולכים לחרוש ולזרוע. לזה אמר להם את העם היושב עליה, אם הם חזקים תדעו שהארץ אינה נוחה לעבודה, ופירותיה ורבוי תבואתה אינו מחמת הארץ אלא מחמת האנשים שהם חזקים וחורשים בחזקה, כמ"ש ורב תבואות בכח שור, ואם הם רפויים, רבוי התבואה היא מחמת הארץ שהיא טובה והיא נוחה להתעבד. וכן המעט הוא אם רב, אם הם מעטים, מספיק להם מעט תבואה בערכם, אבל אם הם מרובים צריכים רבוי תבואה, וזה מחמת הארץ שמספקת להם כל כך תבואה. ואת העם היושב עליה, אמר להם שיראו בדיני המדינה ובנימוסיה, כמו שאמר אותו חכם, כשתכנס למדינה בדוק בדייניה, שאין פורענות באה למדינה אלא בשביל דייניה, כמו שאחז"ל במסכת שבת פרק רבי אליעזר דתולין, ר"י בן אלישע אומר אם ראית דור שהצרות באות עליו צא ובדוק בדייניו, שאין פורענות באה לעולם אלא על הדיינים המתעבים משפט כו'. וכשדייני המדינה צדיקים אנשיה ג"כ צדיקים, וכשהם רשעים אנשיה ג"כ רשעים, שנאמר מושל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים. ולזה אמר היושב עליה ולא אמר היושב בה, כמו שאמר ומה הערים אשר הוא יושב בהנה, וכה"א אשר הוא יושב בה ישב כתיב, לומר שיישוב המדינה הוא מראשיה ודייניה, החזק הוא בדיניו ובמוסריו תדעו שזה גרם להם היותם בארץ ואתם באים להורישם אינו ברשעתם אלא בצדקתך, ואם הם רפויים בדיניהם ובנימוסיהם ואיש כל הישר בעיניו יעשה, תדעו כי ברשעת הגוים ההם וגו' מורישם מפניך לא בצדקתך וגו'. המעט הוא אם רב, כדאים הם ראשי המדינה ודייניה להרבות ולהמעיט. ומה הארץ אשר הוא יושב בה, הוא על המדינה שנבחרה להיות בירה למלכות להיות המלך דר בה. לעיל אמר ואת העם היושב עליה, על שאר ערים ושאר מדינות, שהן תחת ממשלת המלך, אבל כאן אמר ואת הארץ אשר הוא יושב בה, הוא על בירת המלכות, ומה הערים אשר הוא יושב בהנה, הוא על הערים אשר סביבות בירת המלכות. הבמחנים, פצוחים בלא חומה עשוים לספק מזון לבירת המלך. אם במבצרים, ודאי עשאום לשמירה. ולפי שדבורו כאן על בירת המלכות, אמר הטובה היא, כי דרך בית הבירה להיות בה בנינים טובים ומהודרים. ומה הארץ השמנה היא, אם פירותיה שמנים, ואמר ג"פ ארץ, וראיתם את הארץ, ומה הארץ אשר הוא יושב בה, ומה הארץ השמנה, לפי שא"י נתחלקה לג' חלקים, יהודה, ועבר הירדן, והגליל. וראיתם את הארץ מה היא, הוא על ארץ שעתידה להיות ארץ יהודה, ואת העם היושב עליה החזק, לפי שבני יהודה הם חזקים, הרפה, לפי שנחלקה מהם המלכות. ומה הארץ אשר הוא יושב בה, הוא עבר הירדן, אשר הוא יושב בה, שעתידין להתאוות להם למושב לבני גד ולבני ראובן. הטובה היא, שהיא ארץ מקנה, אם רעה, שגרמו להם רעה מחמת שגלו בראש גולים קודם גלות י' שבטים מ' שנה. ואת המרים, שהיו להם ערים שיש להם שמות ע"ש ע"ז שלהם, כמו עטרות ודיבון ויעזר וגו' שנא' עליהם מוסבות שם. ומה הארץ השמנה היא, הוא על ארץ הגליל שהיא שמנה בפירות, ששם גינוסר, ושם נחלתו של אשר שנאמר בו מאשר שמנה לחמו, שהיו פירותיו שמנים, והוא יתן מעדני מלך, שהיו לוקחים מפירותיו למלכים. היש בה עץ, לפי שארץ הגליל אין בה אילני סרק אלא אילני מאכל, וההרים שבה יש בהם אילני אלונים לעצים לשרפה, אבל לעצים לבנין לעשות מהם קורות ודפים אין, ועל זה אמר היש בה עץ, אם יש בה עצים לבנין: