שפתי כהן על התורה, במדבר יג:ב

1שלח לך אנשים ויתורו את ארץ וגו'. פירש"י ז"ל, לפי שבאו ישראל ואמרו נשלחה אנשים לפנינו כמ"ש ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים וגו', ומשה נמלך בשכינה, אמר אני אמרתי להם שהיא טובה שנאמר אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ טובה וגו', ע"כ נאמר שאמר לו למשה שלח לך, לך אתה שולח לעצמך, כי בסבתם תמות בחוצה לארץ, כי אין ראוי לרועה שיכנס ויניח הצאן בחוץ, למה כשבאו לפניך ואמרו נשלחה אנשים, היה ל לומר להם למה אתם צריכים לשלוח, אם הוא כדאי שתראו אם היא טובה אם לא, ממה שעשה לכם כמה נסים וכמה נפלאות תדעו שכל מה שעשה אינו אלא מאהבתו אתכם, ואם הוא אוהב אתכם, ודאי שלא יתן לכם ארץ ציה וחרבה, אם מה שלא ייעד לכם הוא נותן לכם, כי לא ייעד לכם כשיצאתם ממצרים שיתן לכם מאכל מלאכים, שהוא המן והשליו והבאר וענני כבוד, ולא חסרת דבר, וכל זה נתן לכם שלא בייעוד, כ"ש מה שייעד, שנאמר ואומר אעלה אתכם וגו' אל ארץ טובה, א"כ למה אתה נמלך בי, ואם הוא כדי שיראו העם היושב בה אם הם גבורים וחזקים כדי להתחזק ולבא כנגדם, הלא הקב"ה נלחם מלחמותם שנא' ה' ילחם לכם, ואין מלחמתם בטבע העולם, א"כ אמור להם למה אתם שולחים לתור את הארץ ולמה אתה נמלך, כי אין המלכה צריך לזה, א"כ שלח לך לך אתה שולח, כי תחלת דבורי לך במראה הסנה וארד להצילו וגו' ולהעלותו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה, ופסוק לך ואספת את זקני ישראל ואמרת להם וגו', ואומר אעלה אתכם וגו' אל ארץ הכנעני וגו' אל ארץ זבת חלב ודבש, ואילו טובה ורחבה לא קאמר, שיאמר להם לא אמרתי לך טובה ורחבה, וכן אמר וייטב בעיני הדבר אשר דברו, ואמר לו ה' שלח לך כדי שלא יהיה חלול ה', לומר יודע העתידות למה לא מנען. והקב"ה לא רצה למנען, לפי שלא האמינו לדברו אחר שעשה עמהם כמה נסים וכמה נפלאות אמרו נשלחה אנשים לפנינו, ולזה לא נכתב כאן ויקרבו לפני משה ויאמרו נשלחה אנשים וגו, כדי שלא יאמרו בכוונה מכוונת עשה עמהם הקב"ה, לפי שאמרו נשלמה אנשים, והוא לא ענשם אלא על הבכיה ועל התלונה ועל האמירה, בכיה שנאמר ויבכו העם בלילה ההוא, תלונה שנאמר וילונו העם על משה ועל אהרן, ואמירה שאמרו ולמה ה' מביא אותנו וגו', לזה שלח לך. וכן אמרו במדרש, כשראה הזקנים כשרים, אמר אספה לי, קורא אותם על שמו, וכשראה המרגלים שעתידין לחטוא, קרא אותם על שמו של משה, אמר הקב"ה אני אמרתי להם שהיא ארץ טובה, והם לא האמינו אלא אמרו נשלחה אנשים, אמר הקב"ה אם אני מעכב עליהם הם אומרים לפי שאינה טובה לא הראה להם, אמר הקב"ה יראו אותה, ובשבועה שאין אחד מהם נכנס לתוכה, כיון שאמרו למשה נשלחה אנשים, התחיל משה עומד ושוהה, אמר אי אפשי לעשות דבר זה עד שאמלך בשכינה, הלך ונמלך כו' אמר כך מבקשים בניך, אמר לו הקב"ה אין זו תחלה להם, עד שהיו במצרים הלעיגו לי, שנאמר זו לעגם בארץ, למודים הם בכך, אני איני צריך שנאמר ידע מה בחשוכא וגו', אלא אם בקשת שלח לך לעצמך, ע"כ:

2ובמדרש תנחומא. אמרו ישראל נשלחה אנשים, אמר משה למה, אמרו לו כבר הבטיחנו הקב"ה ואמר לנו שאנו נכנסים לארץ כנען ויורשים כל טוב, שנאמר ובתים מלאים כל טוב, והרי שמעו שאנו נכנסים ועושים להם בתי מטמונים שטומנים בהם ממונם, ואנו נכנסים ולא נמצא כלום, נמצא דברו של הקב"ה בטל, אלא ילכו מרגלים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ, ויראו לנו את הארץ אין כתיב כאן אלא ויחפרו לנו, ילכו ויעמדו על מה שחפרו בארץ, כיון ששמע משה כן, נלכד בידם שנא' וייטב בעיני הדבר, זהו שאמר הכתוב וישימו באלהים כסלם, ר' יהודה ור' נחמיה חד אמר מהו כסלם, מחשבתם, שנאמר אשר על הכסלים, וחד אמר בטחונם, שנאמר אם שמתי זהב כסלי, ורבנן אמרי טפשותם, שנאמר הכסיל חובק את ידיו, ע"כ. מכאן תדע למה משה בא ונמלך בשכינה. ומה שאמר וישלח אותם משה על פי ה' הוא כמו שאמר הרמב"ן ז"ל, טעם שלח לך, כי הסכימו לשלוח מרגלים, והיה המנהג שישלחו שנים אנשים מרגלים חרש, וה' היודע העתידות צוהו שישלח איש אחד איש אחד מכל מטות ישראל, ושיהיו הנשיאים שבהם, כי חפץ שיהיו שוים בענין כל הגדולים, אולי יזכרו וישובו אל ה', ואם אין שתהיה הגזרה שוה בכל העם וזהו טעם ע"פ ה' שיהיה במצות ה' ויהי' וייטב בעיני הדבר, שסבל רעתם והודה לעשותו, וה' צוהו שישלח איש אחד למטה. והנה האנשים האלה לא נקבו בשמות על פי ה' כאשר היה בפקודים ובחלוק הארץ, כי מצות ה' לא תביא קללה לעושיהם, ושומר מצוה לא ידע דבר רע, רק הוא ית' צוה למשה איש אחד למטה אבותיו תשלחו ושיהיו נשיאים, ומשה מדעתו בירר אלו ושלחן, והם גמלו לנפשם רעה, זהו קיצור דבריו ז"ל. עם זה יהיה פירוש לך אנשים, לך הם אנשים, פירוש הם כשרים, אבל לי הם כסילים. ויש מי שפירש שלח לך לתועלתך, והתועלת היא שיתארכו ימיו מ' שנה. שאלמלא נכנסו מיד, אי אפשר לו ליכנס מפני הגזרה. וח"ו מלהאמין זה שיבקש משה תועלתו בנזק ישראל, והוא נתן נפשו עליהם ואמר מחני נא, והגזרה של הצור עדיין לא היתה, כי הגזרה היתה על שמעו נא המורים, וזה היה במדבר צין שהוא מסע אחרון שמשם באו להם הר ההר, כמ"ש בפרשת מסעי ויחנו במדבר צין היא קדש ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום, ואם משום שאמר עתה תראה ודרשו ז"ל ולא מלחמת ל"א מלכים, זו היא דרשה:

3או יאמר שלח לך אנשים, שאמר לו הקב"ה אע"פ שאתה רואה בנבואתך שיש היזק בשליחות זה, עכ"ז שלח כדי שישארו לך אנשים, ישארו עמך במדבר, א"כ לך אנשים כשרים, ואתה מביאם לעתיד לבא, שנאמר ויתא ראשי עם, ולך אנשים שהם ערב רב, שהן שלך ואתה הוצאת אותם, א"כ עד שיתמו וימותו כולם כמ"ש במדבר הזה יפלו פגריכם, שם יתמו ושם ימותו, יתמו, אלו ישראל, יתמו יושלמו, יתם שלימותם ויהיו כולם שלימים בתורה ובאמונה ויהיו שלך כמ"ש בזוהר, משה וס' רבוא כלהו מעלמא דאתי אינון, ושם ימותו, אלו ערב רב, וכה"א במדבר הזה יפלו פגריכם, אלו ערב רב שהם פגרים מתים בחייהם. לכל פקדיכם לכל מספרכם, אלו ישראל שנמנו מבן עשרים שנה, וכן אמר ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה, יפלו, כמו שאמרו בבבא בתרא פרק המוכר את הספינה שאמר ליה ההוא טייעא לרבה בר בר חנה, תא ואחוי לך מתי מדבר, אזלנא חזיתנהו כמאן דמבסמו וגנו אפרקדן, פירוש דומים כשתווי יין ופניהם למעלה, לזה אמר יפלו שהן נפולין שאין להם קבורה שלא זכו לקבורה, שכל ישראל נגנזו במדבר כמו משה רבם שנאמר בו ולא ידע איש את קבורתו, עד שיבא עמהם. ומה שאמרו במשנה דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא דברי ר' עקיבא, הוא על ערב רב, ר' אליעזר אומר עליהם הכתוב אומר אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח, שנאמר ויזבחו שלמים, וכתיב הנה דם הברית אשר כרת וגו', הוא על ישראל, ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי, ר' מנסיא אומר יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ופדויי ה' ישובון. מי שהם פדויי ה', ולא פדויי משה שהן ערב רב. אם כן לך אנשים שהם ערב רב עד שימותו ולא יזכר שמם עליך, לומר אלו הן שהוציא משה, ולך אנשים כשרים שיבואו עמך לעוה"ב ולעתיד לבא, א"כ ב' תועלות יש לך בשליחות זה, לזה שלח לך:

4ויתורו את ארץ כנען. לא כמו שאמרו הם ויחפרו לנו את הארץ, שפיהם הכשילם שאמרו ויחפרו שעל ידי זה השליחות נגזר עליהם שימותו במדבר, והיו בכל לילה חופרים קבריהם ושוכבים בתוכם, ולמחר מכריזים הבדלו חיים מתוך מתים, אלא ויתרו כתיב, היתרון שיש לארץ כנען על שאר ארצות:

5עוד ויתרו. רמז להם שיתרו ובניו הם נכנסים לארץ, והם אינם נכנסים, א"כ יש לו יתרון עליהם:

6את ארץ כנען. ארץ ז' עממין הוא נותן להם, שנאמר ואומר אעלה אתכם אל ארץ הכנעני והחתי והאמורי וגו', א"כ יאמר ויתורו לכנעני ולפרזי ולחתי וגו' וכן כולם., אלא רמז להם שעל הדבור לקה ונתקלל שנאמר ויגד לשני אחיו בחוץ, ויראו ויקחו מוסר:

7עוד כמו שאמרו במסכת יומא פרק בתרא, אשריהם לצדיקים לא דיין שזוכין לעצמן אלא שזוכין לבניהם ולבני בניהן עד סוף כל הדורות, הרבה בנים היו לאהרן שראויין לישרף אלא שזכות אהרן גרמה להם, אוי להם לרשעים ולבניהם ולבני בניהם עד סוף כל הדורות, הרבה בנים היו לו לכנען שראויין ליסמך כטבי עבדו של ר"ג אלא חובת אביהם גרמה להם. לזה אמר כנען, לומר שלא יגרמו גם הם חובה לבניהם ולבני בניהם עד סוף כל הדורות:

8ובמדרש תנחומא. א"ר ברכיה בשם רבי סימאי מה ראה כנען ליזכר כאן, אלא אמר לישראל לא בצדקתך וביושר לבבך וגו' כי ברשעת הגוים האלה, אמר הקב"ה עונותיו ילכדנו את הרשע, ואין רשע אלא ז' עממין, שנאמר כי ברשעת הגוים האלה, ראה הקב"ה שאין לישראל זכות שיכנסו לארץ, נזכר ליצחק שהוליד אברהם לק' שנה ושרה בת צ' שנה. כנ"ען, כ' עשרים. נ' חמשים. ע' שבעים. ן' חמשים. הרי מאה ותשעים שנה ע"כ. לומר שברשעת הגוים ובזכות אברהם ושרה שאמר לזרעך אתן את כל הארצות האל הם נכנסים. זהו אשר אני נותן לבני ישראל, נתן כתיב כבר נתתיה ואיני יכול לחזור בה. לבני ישראל, ולא לכם:

9עוד הזכיר כנען. לפי שאמר להם עלו זה בנגב, תרגום יבשה הארץ נגיבת ארעא, לומר אם זו שהיא ארץ יבשה, ולזה הקצוה לבית הקברות, כך, כ"ש שאר א"י, והיא חברון שנתנה לכנען להראות שבחה של ארץ ישראל, שכן דרך התגרים וכו', כמו שפירש"י ז"ל, לזה ויתורו, מארץ כנען שהיא חברון יראו יתרון ושבח שלה על שאר ארצות. ולזה אמר וישלח אותם משה לתור את ארץ כנען, וקודם אמר ואלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ סתם, למה חזר ופירש לתור את ארץ כנען, אלא כמ"ש. איש אחד איש אחד, אלו יהושע וכלב, אותם תשלחו. אמר תשלחו וקודם אמר שלח לך בלשון יחיד, ואחר כך אמר בלשון רבים, רמז כאן על שנים אחרים של וישלח יהושע מן השטים שנים אנשים מרגלים, ואותם היו בדעתם של כל ישראל, לזה אמר תשלחו: