שפתי כהן על התורה, במדבר יג:ל
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Numbers 13:30
Open in the reader →1ויהס כלב את העם אל משה. אמר למשה שאסור לשמוע דבריהם שהם לשון הרע, שכוונתם להוציא דבה, זהו ויהס. ועל מה שאמרו כי עז העם שאין להם זכות עליה, גם כנגד מה שאמרו שיושב הארץ יש להם כל כך יישוב בה, אמר נעלה, ורמז כאן ששנים ממנו יעלו שהם יהושע וכלב, ואותם הפירות שהיא מוציאה הוא כדי שנירש אותם, ולזה יש להם יישוב כדי שלא נירש ארץ חרבה ושוממה, ועל מה שאמרו וגם ילידי הענק שהאריכו כל כך, יכול נוכל, ואמר נוכל, לומר שגם העמלקי והאמורי שאמרתם נוכל להם בעזרת השי"ת:
2ובסוטה פרק אלו נאמרין אמר רבא הסיתן בדברים, פתח יהושע והיה מוכיח אותם, אמרי ליה רישא קטיעא ימלל (פי' מי שאין לו בנים ידבר), אמר אי אפתח אנא מצערי נמי לדידי אימא מילתא דיחסמון (פי' ישתקו) כלהון, א"ל וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם, סברי בגנותיה דמשה קא משתעי אישתקו, א"ל הוציאנו ממצרים קרע לנו את הים האכילנו את המן ואם יאמר לנו עשו סולמות ועלו לרקיע לא נשמע לו, עלה נעלה. א"כ פירוש ויהס כלב את העם אל משה, כשאמר להם וכי זו בלבד עשה לנו משה שתקם בזה שחשבו שבגנותו הוא מדבר, ולפי שנתן לו הקב"ה כח שאמר זה ששמעו ס' רבוא ושתקו, לזה הסמ"ך רבתי: