שפתי כהן על התורה, במדבר טו:כח
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Numbers 15:28
Open in the reader →1וכפר הכהן על הנפש השוגגת בחטאה בשגגה. היל"ל וכפר הכהן עליו, מאי על הנפש השוגגת, הא כבר אמר נפש כי תחטא בשגגה, ודאי שהיא שוגגת, לא די זה אלא שחזר ואמר בחטאה בשגגה. לזה ארז"ל ג' חטאים שהיו בידו הם גרמו שבא לידי חטא זה, שעבירה גוררת עבירה, שכן דרכו של יצר הרע מסיתו על ההיתר תחלה ומההיתר לאיסור ומהאיסור לע"ז, א"כ לזה וכפר ונסלח, אין מספיק לו סליחה לבד כמו חטא הצבור שאמר ונסלח לכל עדת בני ישראל, לא נאמר בהם כפרה. כי הם ג' מדרגות מחילה סליחה כפרה, כנגד חטא עון פשע מחילה הוא מלשון אחלה פניו, או מלשון מתיקות. כמו שארז"ל ויחל משה את פני, מלמד שהתפלל עד שהחלהו כו', מתוק בלשון ערב חליא, והוא על החטא שהוא בשוגג. סליחה הוא כנגד העון שהוא מזיד, וסליחה הוא לשון ליבון, כי אתה ה' טוב וסלח, סלח בגימ' צח, וכן דוד המע"ה בעון אמר כבוס, שנאמר הרב כבסני מעוני ואמר הרב, שצריך כבוס הרבה עד שיצחצח בליבון. כפרה, הוא מלשון קנוח מלכלוך וצואה, ואחר הקנוח צריך כיבוס, זהו וכפר עליו ונסלח לו. בחטא הזכירו בלשון נקבה, ואמר נפש כי תחטא, על הנפש השוגגת, לפי שנתפתה כמו האשה שהיא קרובה לפתוי, הרי חוה פיתה אותם השטן ולא לאדם, וכה"א וכי יפתה איש בתולה וגו' וכל מי שמתפתה הוא מסטרא דנוקבא, אבל אחר שנתכפר אמר לכפר עליו, ונסלח לו, בלשון זכר: