שפתי כהן על התורה, במדבר טו:כט
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Numbers 15:29
Open in the reader →1ואמר האזרח והגר. שלא תאמר לאזרח ודאי שהיא שגגה, שמעולם לא עבד ע"ז, אבל הגר שהיה מורגל בה תחשב לו כמזיד, לזה אמר הכל שוין לעושה בשגגה, כי שגגת הגר אע"פ שהיא קרובה למזיד, בערך האזרח שהיה לו להיות זריז וזהיר שלא יבא לידי חטא אפילו בשוגג, הואיל שמלידה ומבטן והריון הוא מורגל בעבודתו ית', א"כ בערך זה הם שוין. אבל הנפש אשר תעשה ביד רמה, במזיד, זה מחרף ה' ונכרתה וגו'. כי דבר ה' בזה, מאחר שאמר את ה' הוא מגדף, שהוא מחרף, מאי כי דבר ה' בזה, הא מחרף הוא יותר מבזוי, ועוד אומרו הכרת תכרת, הא כבר אמר ונכרתה. רבינו בחיי ז"ל אמר, כי דבר ה' בזה, דבר ה', דבורו של אנכי ה' אלהיך. ואת מצותו הפר, זו לא יהיה לך אלהים אחרים, שהיא מצות לא תעשה, ע"כ. אם כן לזה הכרת על שעבר דבורו של מקום שהוא אנכי, תכרת על שעבר על לא יהיה לך, א"כ ג' מיני כריתות נזכר כאן, את ה' הוא מגדף ונכרתה, הכרת, תכרת, ואחר שנכרתה פעם א' איך תכרת פעם שניה ושלישית, לזה אמר עונה בה, שחוזרת ומתחדשת והעון בא עליה וחוזרת ונכרתת וחוזר העון וניעור עד שחוזרת ומתחדשת וחוזרת ומתחדשת ונכרתה, כל עוד שהעון בה היא חוזרת עד שיקטין שלא ישאר ממנו שום ריח: