שפתי כהן על התורה, במדבר טז:כה
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Numbers 16:25
Open in the reader →1ויקם משה וילך אל דתן ואבירם. לקרח לא הלך לפי שהוא חוץ לאלפים אמה מן המשכן תימנה, ודגל ראובן רחוק ממנו אלפים אמה אין צריך להזהיר אותם, שהן סיבבו הרעה, אבל דתן ואבירם יושבים בתוך הדגל, ומטה שמעון ומטה גד חונים סביבו, לאלו צריך להזהיר שלא יספו, לזה הלך והזהירם ואמר סורו נא מעל וגו', וגם כדי להתרות בהם אולי ישובו. ובמדרש אמר אע"פ ששמע משה מפי הגבורה, לא אמר להם העלו עד שהלך והתרה בהם שנאמר ויקם משה וילך אל דתן ואבירם, להודיע רשעתם, שאע"פ שהלך משה ברגליו אצלם, הרשעים קשים לרצות, מה עשו, לא רצו לצאת מאהליהם, כיון שראה משה כן, אמר עד כאן היה עלי נעשות. ולזה הוליך עמו זקני ישראל, להראות להם העזות שבהם, ושהם ראוים לכל מיתות שבעולם, ולא יאמרו כמ"ש אח"כ אתם המיתם את עם ה', על אלו, כמו שנבאר לקמן בעז"ה. א"כ מה שאמר סורו נא מעל וגו' הוא לישראל שיסורו מעל אהלי דתן ואבירם. עוד אפשר לומר שיסורו אמר גם כן ללוים שהם חונים הביב לבני קהת, ולישראל שהם שבט שמעון ושבט גד, והקב"ה נתן לו כח בקולו עד ששמעו כולם אע"פ שהם רחוקים זה מזה, ולזה סורו נא מוטעם. ועלו כולם, שנאמר ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב: