שפתי כהן על התורה, במדבר ב:ב

1איש על דגלו באותות לבית אבותם וגו', אמר להם שישמרו צואת אביהם כדי שלא יהיה ביניהם קטטה לומר דגלי ילך למזרח למה למערב, אחרי המשכן, וכן האחר יאמר כן, אמר להם שניכם רצויים לפני הקב"ה, לזה אמר איש על דגלו באותות לבית אבותם שיעשו צואת אביהם כמו שעשו במטתו שאמר להם יהודה ויששכר וזבולן מן המזרח, ראובן ושמעון וגד לדרום, אפרים ומנשה ובנימין למערב, דן אשר נפתלי לצפון:

2מצאתי כתוב איש על דגלו באותות, שהארבעה דגלים. היה בכל מפה ומפה של דגל אות מאותיות ה', דגל יהודה י', דגל ראובן ה', דגל אפרים ו', דגל דן ה', וכל דגל ודגל הוא מושפע וממשיך לו שפע מאותו אות זהו סוד אומרו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל, מנגד זה מוטעם, וכן אמר בזוהר פרשה זו עיין שם. זהו סוד הקמת ס"ת ומראין כתיבתו לעם, לפי שיש בס"ת ששים רבוא אותיות וישראל ס' רבוא נשמות וכל נשמה ונשמה מושפעת מאות אחת וכשרואה אותה אות מושכת לה שפע ע"י אותה ראיה מצאה מין את מינו וניעור:

3ויש מי שכתב, באותות לבית אבותם, שהיה כתוב בדגלים אותיות של שמות האבות, בדגל ראשון כתוב אי"י, בדגל שני כתוב בצ"ע, בדגל שלישי רח"ק, בדגל רביעי מק"ב, ראשונות שבתיבות אותיות של אברהם שניות יצחק ג' יעקב, והענן היה מסכך על ישראל כמין ה' של אברהם ע"כ: