שפתי כהן על התורה, במדבר כ:יט

1ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה. קודם שלח לו משה מלאכים לראות אם יש בלבו משטמה על הריגת עמלק, ומתשובתו יראה אם תשובתו באף ובחמה. ואמרו נעברה נא בארצך, בתוך ארצך ממש, ואם תהיה בלבו שום משטמה יתן להם רשות לעבור כדי לתפשם. וכשראו שאמר לא תעבור בי, בזה היה להם אבירות לב וידעו שאין בלבו. לזה ויאמרו אליו בני ישראל, אמרו כולם כדי להודיעו שלא שלחו לו אלא לראות מה בלבו ולגנוב דעתו. אמרו לו אתה אמרת לא תעבור בי, לומר שבתוך הארץ לא נעבור, אלא במסלה נעלה, והם כוונתם לא לתוך ולא למסלה, אלא כדי שלא ידע ששלחו לו לראות מה שבלבו. ובזה יתיישב שמה שעשו לבסוף ויט ישראל מעליו, היה להם בתחילה לעשות כן ולא יראו עצמן כחלשים. א"כ לזה אמרו אין דבר, אין בלבבנו שום ערמה ולא שום תחבולה רק אעברה ברגלי. ויאמר לא תעבור:

2עוד אמר לו ברמז במסלה נעלה לעתיד, כמאמר הנביא עברו עברו בשערים פנו דרך העם סלו סלו המסלה, וכה"א ישרו בערבה מסלה לאלהינו, אז יהיה לנו עלוי דסמיך ליה כל גיא ינשא וגו', על הר גבוה עלי לך, זהו במסלה נעלה. ברגלי אעבורה, עם שכינת עוזנו שהיא נקראת רגלי, שנאמר והארץ הדום רגלי, וכן ועמדו רגליו. ואמר לא תעבור בי ויצא אדום לקראתו בעם כבד, לא למלחמה אלא כדי שלא יעברו בגבולו זהו וימאן אדום נתון את ישראל עבור בגבולו, למיאון לבד יצא לקראתו לא למלחמה. ובזה יתורץ כי היל"ל קודם וימאן אדום ואח"כ ויצא לקראת, אלא וימאן הוא פירוש שלא יצא למלחמה אלא למיאון, כי הוא היה ירא מהם, כמו שאמר במשנה תורה, אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו וייראו מכם וגו' אל תתגרו בם וגו'. וא"ת מאחר שה' אמר אל תתגרו בם למה שלחו להם מלאכים, ואע"פ שאמרנו שכדי לראות אם שומר משטמה בלבו, י"ל ג"כ לפי שישבו ימים רבים לומר שלא אבדו החזקה שיש להם בארץ ישראל, כי היינו עושין מחאה כדין מי שהחזיק בנכסי חבירו שלא בפניו שצריך לעשות מחאה, ואנו עשינו מחאה שהיינו צועקים אל ה' להחזירנו לארצנו, ואין לך מחאה גדולה מזו, ועוד שאין מחזיקים בנכסי שבוי: ואמר וירעו אותנו המצרים. לומר שאלו עשאונו רעים וחטאים, שלמדונו מעשיהם, כמו שארז"ל מה אלו עובדי ע"ז אף אלו עובדי ע"ז כו', לזה ישבנו ימים רבים ואחר שעשינו תשובה וצעקנו אל ה' הוציאנו משם, ואנו עומדים בתשובתנו, ולא תחשוב שיש לך רשות עלינו:

3עוד נאמר אף שכל עניניהם של ישראל הם על דרך הנס והפלא, עם כל זה היו רוצים להתקרב על דרך הטבע, להראות גבורתם, ולפי שסיחון היה מלך קשה וחשבון מדינה קשה, שכן נאמר ערים גדולות ובצורות בשמים, וכדי לעקרו מן המדינה ויצא לקראתם, עשו תחבולה ושלחו לאדום בלשון רכה כה אמר אחיך ישראל, ויצא אדום לקראתו, ויט ישראל מעליו, ואז נתחזק לבו של סיחון ואמר אלו חלשים הם, ויצא לקראתם למלחמה, ואז ויכהו ישראל וגו', וזה היה סבה מהי"ת שיצא אדום בעם כבד וביד חזקה, לא למלחמה כי אם לחזק לבו של סיחון שיצא מחשבון שהיא מדינה קשה, ולא יחריבוה כדי להורישה. ונקראת חשבון חשב בון, ר"ל חשוב והתבונן מבנינה, וכה"א בואו חשבון תבנה ותכונן, ר"ל התבונן והתכונן בבנינה: