שפתי כהן על התורה, במדבר כ:כב
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Numbers 20:22
Open in the reader →1ויסעו מקדש ויבאו בני ישראל כל העדה ארז"ל כולם שלמים, זהו מקדש, שכולם מקודשים ונקיים וכדאים הם ליכנס לא"י שהיא נקראת הר, שנאמר ארץ הרים וגבעות, ולבנין בית המקדש שנקרא הר, שנא' לכו ונעלה אל הר ה', וזהו כל העדה הר ההר, לא"י ולבית המקדש. א"כ יאסף אהרן אל עמיו, אינן צריכין עוד מי שיגן עליהם מאחר שנצולו מאדום שיש לו זכות אבות ונצולו ממנו איני עתה מפחד עליהם. זהו על גבול ארץ אדום, לאמר יאסף אהרן:
2עוד לאמר יאסף אהרן. אמרו במדרש שאמר הקב"ה למשה, עשה לי טובה ואמור לו לאהרן על המיתה, שאני בוש לומר לו, א"ר הונא בשם ר' תנחום מה עשה משה השכים בשחרית והלך לו אצל אהרן כו'. וכן בילקוט האריך כיצד המשיך לבו עד שקבל עליו המות, עיי"ש. ומה שלא מת כמו שמתה מרים ולא הודיעה, אלא כמו שאמרו במדרש, לא ירעיב ה' נפש צדיק, זה אדם הראשון, שכל הצדיקים שעמדו ממנו ונגזרה עליהם מיתה אינן נפטרין עד שרואין פני שכינה ומתוכחין עם אדם הראשון ואומרים לו אתה גרמת מיתה לנו, והוא משיבן אני בידי חטא אחד ואין כל אחד ואחד מכם שאין בידו עונות הרבה, ומנין שרואים פני שכינה, שנאמר אמרתי לא אראה יה יה בארץ החיים, והצדיקים נענשים מיתה ע"י עבירות קלות, שלא יהא אדם הראשון נתפש על ידיהם, לכך נאמר על אשר מריתם את פי, ע"כ. זהו למי מריבה, היל"ל במי מריבה, אלא למי מריבה למי שיש לו מריבה בשבילכם, שלא יהא נתפש על ידיכם אע"פ שהחטא הוא לך: