שפתי כהן על התורה, במדבר כג:יח
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Numbers 23:18
Open in the reader →1וישא משלו ויאמר. נשיאות קול למה. ארז"ל במדרש, א"ר תנחומא צדיקים כשהם מברכים את ישראל אין נושאים את קולם, משה כשבירך לישראל לא בירכן בקול גדול אלא וזאת הברכה אשר בירך משה, ובלעם מגביה קולו ביותר, ועליו אמר שלמה מברך רעהו בקול גדול בבקר השכם קללה תחשב לו, כך בלעם הרשע מעיקרא לא בא אלא לקלל, כיון שלא עלה בידו התחיל נותן קולו והיה מברכן בקול גדול כדי שישמעו האומות מה ברכה הוא מברכן ויכניסו בהם עין הרע ויבאו ויעשו מלחמה עמהם. א"ל הקב"ה אני אמרתי לזקן ואברכה מברכיך ומקללך אאור, אותה ברכה תחשב לו קללה. ד"א וישא משלו, כמה היה קולו של בלעם, ר' יוחנן אומר ששים מלין, ר' יהושע בן לוי אומר שבעים אימות שמעו קולו של בלעם. ר"א הקפר אומר נתן הקב"ה כח בקולו והיה עולה מסוף העולם עד סופו כו':