שפתי כהן על התורה, במדבר כג:יט

1עוד במדרש. לא איש אל ויכזב, אינו כבשר ודם שקנה אוהבים ומצא אחרים יפים מהם, כופר בראשונים. ההוא אמר וגו', כשהוא אומר להביא עליהם רעה עשו תשובה מבטלה, אתה מוצא כתוב זובח לאלהים יחרם ועשו את העגל והם ראוים לכליה ועשו תשובה ובטל הגזרה מעליהם שנאמר וינחם ה', ואיך אתה סבור לקללם ולהכחידן:

2עוד לא איש אל ויכזב. כשמיעד על הטובה אפילו על תנאי מקיימה אבל על הרעה מתנחם כשעושין תשובה, זהו ובן אדם, כלו' כשרואה עצמו שהוא אדם המין המעולה והמובחר שנאמר אדם אתם ועושה תשובה, אז ויתנחם:

3עוד לא איש אל ויכזב, לפי שפעם ראשונה ברכם ואמר כי מראש צורים אראנו, פירוש אני רואה אב ובן עלו, האב לזבוח והבן להזבח ושם נאמר לו כי ברך אברכך ויירש זרעך את שער אויביו, ואם נקלל נהיה אויבים ויירשונו, כי לא איש אל ויכזב. ומגבעות, בגימט' ז"ה יצח"ק רבק"ה, שנאמר לו כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם, והוא מה שאמר ויירש זרעך את שער אויביו, א"כ א"א לבא כנגדם, לזה אמר ובן אדם ויתנחם, שאם היה מתנחם לא היה חוזר פעם שנית ומקיימה ליצחק, וכנגד מה שאמר הן עם לבדד ישכון כנגד זה אמר ההוא אמר ולא יעשה, הרי נאמר וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב. וכנגד מה שאמר ובגוים לא יתחשב, שלא יתחשב בגוים שנאמר עליהם והיו עמים משרפות סיד וגו', כנגד זה אמר ודבר ולא יקימנה, א"כ הנה ברך לקחתי, מאחר שפעם ראשונה לקחתי כתרגומו קבלית, ועתה בפעם שנית קיימה, זהו וברך פעם ראשונה, הנה ברך עתה בפעם שניה נתקיימה ולא תשוב עוד מהם הברכה לעולם, למה כי לא איש אל ויכזב:

4שמעתי על דרך מליצה, שאמר בלעם שקודם על שהלך על דעת לקלל, נעשה חיגר בוקא דאטמא דשף מדוכתיה, עתה שלקחתי וקבלתי עלי לברך וברכתי, למה לא תשוב בוקא למקומה, זהו ולא אשיבנה ולשון וברך כמו כי לך תכרע כל ברך. ובזהר ולא אשיבנה, ולא אשיבנו מבעיא ליה, אלא לא אשיבה לההוא דכתיב וכה תדבר, לית אנא יכיל לאהדרא לה, ע"כ: