שפתי כהן על התורה, במדבר כג:כב

1אל מוציאם ממצרים כתועפות וגו'. יאמר, הקב"ה הוציאם ממצרים כתועפות, בחוזק ובגבורה. או כתועפות מלשון ועוף יעופף, כפירש"י ז"ל לפי שהיו ענני כבוד מוליכים אותם שנאמר ואשא אתכם על כנפי נשרים, והקב"ה ידע כל מה שהן עתידין לעשות ועכ"ז הוציאם, זה ודאי מרוב חבה ואהבה, וא"ת יציאתם ממצרים היתה ע"י נחש וקסמים, וכן הליכתם בענני כבוד היא ג"כ ע"י כשפים, לזה אמר כי לא נחש ביעקב, לבן אבי חקר וידע ביעקב שאין בו שום דבר מדברים אלו, שאמר נחשתי ויברכני ה', הברכה אינה ע"י נחש, וכן הוא ג"כ נתברך ע"י הברכה, לא ע"י נחש וקסמים שנאמר ויפרוץ לרוב וגו'. ולא קסם בישראל, גם כששר אל המלאך ויוכל וקראו המלאך ישראל, שאמר לו כי שרית עם אלהים, לא היה על ידי קסם אלא יכולת וכח שנתן לו ה', א"כ אל מוציאם ממצרים, לא כמו שאמרת הנה עם יצא שיצאו מאליהם, ולזה עלה בדעתך לומר שע"י כשוף יצאו, לפי שאין עבד יוצא משם כ"ש עם גדול כזה, תדע לך שאל מוציאם ממצרים. ואמר מוציאם ולא הוציאם, לומר שעדיין הוא מוציאם, לפי שהכנענים הם בני אחיו של מצרים שנאמר ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען, וכנען ילד את החתי ואת האמורי ואת היבוסי, והם הולכים אליהם לקחת ארצם, א"כ עדיין הוא מוציאם:

2ובזוהר אמר בלעם בתרין דרגין בעינא לאעלא להו, בעינא לאעלא בהו מדרגא דיעקב ולא יכילנא, בעינא לאעלא בהו מסטרא דישראל ולא יכילנא, מ"ט בגין דשמא דא או דא לא אתקשר בזינין בישין, הה"ד לא הביט און ביעקב, תאנא תרין דרגין אינון נחש וקסם לקבליהון עמל ואון, דאמר בלעם, הא ודאי אשכחנא לקבלי דהני יעקב וישראל, און לקבלי דיעקב דאיהו קטיר בנחש, עמל לקבלי דישראל דאיהו קטיר בקסם, כיון דחמא דלא יכיל, אמר ודאי לא הביט און ביעקב וגו', מ"ט בגין דה' אלהיו עמו וגו' ואי תימא בהני לא יכילנא בקסם ונחש יכילנא, הא כתיב כי לא נחש ביעקב וגו', ולא עוד אלא דכל חילין דלעילא וכל משריין כולהו לא ידעי ולא מסתכלי בנימוסי דמלכא עילאה עד דשאלי להני תרין יעקב וישראל, ומאי אמרי מה פעל אל, אם כן אם כולם שואלים להם מה פעל אל, א"כ הנחש והקסם למה להם, ודאי כי לא נחש ביעקב כו'. ובמדרש כעת יאמר ליעקב. ראתה עינו שישראל יושבין לפני הקב"ה כתלמיד לפני רבו ומבררין כל פרשה ופרשה למה נכתבה, וכה"א כי ליושבים לפני ה' יהיה סחרה ואתננה לא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך, ומלאכי השרת שואלים חותם מה הורה לכם הקב"ה, לפי שאינם יכולים ליכנס למחיצתן של ישראל שנאמר כעת יאמר וגו':

3והרב רבי מנחם ריקאנטי ז"ל האריך בזה, וגמרתי לכתבו להראות מעלת הצדיקים וכמה גדול שכרן לעולם הבא, וז"ל, והבן אומרו כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל, וזו אחת מן הראיות שהביאו רז"ל על כי מעלת הצדיקים לעוה"ב הוא גדולה ממלאכי השרת, פסוק עין לא ראתה וגו' מוכיח, והעד חנוך בן ירד, ועוד הביאו רז"ל ראיה מפסוק אז תתענג על ה' כבן המתחטא לפני אביו. ובבראשית רבה ר' מאיר ור' יהודה ור' שמעון, ר' מאיר אומר מי גדול השומר או הנשמר, ממה דכתיב כי מלאכיו יצוה לך וגו', רבי יהודה אומר מי גדול הנושא או הנישא, ממה דכתיב על כפים ישאונך הוי אומר הנישא גדול ר' שמעון אומר מי גדול המשלח או המשלח כו'. ובפירוש ארז"ל במסכת חולין חביבין ישראל לפני הקב"ה ממלאכי השרת, גם הרב ז"ל אמר על הפילוסופים בלשון הזה, ומדוע יתפארו על קבלתנו לעשותם הנפש דקה ולתאר אותה במלות וספורים מלאכיים, כי לא ראינו יחוסה בחבוריהם רק לגלגל השכל או לבעלי העיון שלהם לכת המלאכים, ואנחנו על קבלה אמתית מאבות ראשונים קדושים שלא השפיקו בילדי נכרים מעלים אותה. ומדקדקים ענינה מאלה עד למרבה, עד שארז"ל עליה דבר כאלו נוטה שלא נבראת, אמרו בבראשית רבה, עם המלך במלאכתו, עם ממ"ה הקב"ה ישבו נפשותיהם של צדיקים שבהם נמלך וברא את העולם עכ"ל. ואמר הוא כי אין שר ומלאך שיגיע למעלת הצדיקים באותו עולם. ואולי תקשה על דבריהם ז"ל ממה שאמר הפסוק ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה, הרי שלא הבטיחו אלא להיות מעלתו בין המלאכים הנקראים עומדים, דע כי רז"ל נתעוררו על זה בסוד סתרי תורה, כי יש צדיקים גמורים צרורים בצרור החיים, ואף כי הם באותו השלימות ואותה המעלה, הקב"ה שם אותם להיות מגן וצנה על זה העולם, וכשרואין ישראל בצער הקדוש ב"ה עושה להם מחילות רבות תחת כסא הכבוד, והצדיקים עומדים ומגינים עליהם לפני המקום ב"ה, וקב"ה אומר קריינא דאגרתא איהו להוי פרונקא, מי שמתחנן על בני עולם הוא יעשה השליחות, והקב"ה עושה להם כנפים בין מלאכי השרת ושטין העולם לעשות נסים לישראל, זהו ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה, כמו שהמלאכים יורדים לזה העולם לעשות נסים לישראל ואח"כ חוזרים למקומם כענין אברהם ומנוח, כן הצדיקים ז"ל ג"כ. זהו מעלה יתירה על מעלתם להיותם קרובים למלכות ומבטלים הגזירות בשליחות ה' ית', כענין שנאמר צדיק מושל יראת אלהים, זהו מהלכים בין העומדים, כאדם ההולך ממקום למקום ואינו מתקיים במקום אחד, כך הם באים למטה לבטל הגזירות ושבים למעלה בשליחות בוראם, ע"כ, ע"כ אשריהם לצדיקים. כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל, ס"ת תרב להלל, שלהלול הצדיקים אין סוף, וכה"א עין לא. ראתה וגו', וכ"כ רש"י ז"ל כעת יאמר ליעקב, עתיד להיות עת כעת הזאת אשר תגלה חבתן לעין כל שהם יושבים לפניו ולמדין תורה מפיו ומחיצתם לפנים ממחיצת מלאכי השרת ומלאכי השרת רואין אותם ושואלין אותם מה פעל אל, ד"א כעת יאמר אינו לשון עתיד אלא לשון הוה, אינם צריכים לנחש וקסם, אלא בכל עת שצריך להאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל ומה גזרותיו במרום אינם מנחשים וקוסמים אלא נאמר להם על פי נביאיהם או על פי אורים ותומים, ע"כ: