שפתי כהן על התורה, במדבר כג:ל
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Numbers 23:30
Open in the reader →1ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל. ולא אמר כאשר אמר בשתי פעמים הראשונים התיצב על עולתך, לפי שכשראו שהכינו עצמן והכינו המקום, עלה בדעתם שודאי זאת הפעם יהיה להם הצלחה, ולזה לא אמר לו בנה לי בזה ז' מזבחות כמו שאמר לעיל, כי שניהם הכינו עצמן יחד כמו שאמר אקחך וגו' וירא בלעם כי טוב בעיני ה' לברך וגו', והוקשה בעיניו כי לא מצא מקום לחול הקללה, אמר אלו הב' פעמים היו ע"י נחש, כי אמר בשתיהם התיצב על עולתך ואנכי אקרה וגו', אבל עתה אמר אי אפשר ע"י נחוש לפי שלא נחש ביעקב ומאן דלא קפיד לא קפדי בהדיה, הם אין בהם ניחוש לזה לא חל עליהם נחש, וארז"ל כל המנחש לו נחש שנאמר כי לא נחש, קרי ביה לו נחש. וישת אל המדבר פניו, כתרגום לעגלא דעבדו במדברא, פניו, פנים של זעם. ולזה אמר וישת ולא אמר ויפן, וישא בלעם את עיניו, שהביט למרחוק. וירא את ישראל שכן לשבטיו, היל"ל שכן בשבטיו מהו לשבטיו, אלא שראה השכינה שורה עליהם, לזה שכן כתיב, וכן את ישראל שכן, ר"ת איש, שהוא השי"ת שנקרא איש שנאמר ה' איש מלחמה, שהוא לוחם עם כל הנחרים בהם. שכן לשבטיו, קרי ביה של בטיו, למביטים בהם בעין רעה. וראה אותם שהן מפוזרים בד' רוחות ג' שבטים לכל רוח כמו שארז"ל על פסוק כי כארבע רוחות פרשתי אתכם, כשם שאי אפשר לעולם בלא רוחות כך א"א לעולם בלא ישראל: