שפתי כהן על התורה, במדבר כה:ג
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Numbers 25:3
Open in the reader →1ויצמד ישראל לבעל פעור. לשון חבור לא נאמר בישראל, שח"ו היו עמהם או אכלו עמהם או השתחוו לאלהיהם כמ"ש ויאכל העם וישתחוו לאלהיהם, אלא ויצמד, ואולי אותו חבור היה כמו אותה מעשה שאמרו בגמרא מעשה ביהודי אחד שהשכיר חמורו לכותית אחת כיון שהגיעה לפתחה של פעור, אמרה לו המתן עד שאכנס לע"ז זו, ומשיצאה אמר לה כיצד עבודת ע"ז זו אמרה לו פוערים ומטנפים בפניה, אמר לה המתינו לי עד שאכנס, נכנס ופער וטנף בפניו וירק וקנח חוטמו, והיו הכומרים משבחים אותו ואמרו שמעולם לא עבדו אדם כמו זה. אולי לזה נצמדו ישראל, אבל באמת הואיל ועבודתה בכך חייב מיתה. לז"א ויחר אף ה' בישראל, ולא בעם, כמ"ש בגמרא אמר ר' יהודה אמר רב מעשה בכותית אחת שהיתה חולה ביותר אמרה אם תעמוד מחליה תלך ותעבוד כל ע"ז שבעולם, עמדה והלכה ועבדה לכל ע"ז, כיון שהגיעה לפעור שאלה לכומרים במה היא עבודתו של זה, אמרו לה אוכלין תרדין ושותין שכר ומתריזין בפניו, אמרה מוטב שתחזור לחליה ולא תעבוד עבודה זו, אבל ישראל לא עשו כן אלא ויצמד ישראל, מה ראו בעבודה זו שנתחברו לה. לזה ויאמר ה' אל משה קח את כל ראשי העם, לדון דין הנצמדים, ואין אתה כדאי לזה שלא יאמרו כדרך שאמר זמרי בת יתרו מי התירה לך. והוקע אותם, בסקילה ואח"כ בתליה כדין המגדף, זהו לה' נגד השמש, שהזנות אינו בפרהסיא ביום, שנא' ועין נואף שמרה נשף, ואלו עשו ביום נגד השמש, ועוד שהשמש מערער עליהם שנאמר ואת המאור הגדול לממשלת היום, להעיד על עבירות היום, וישוב חרון אף ה' וגו'. ורבינו בחיי ז"ל פירש נגד השמש, כל זמן שהשמש בעולם, וכיון שתשקע יהיו נקברים, כמ"ש לא תלין נבלתו וגו', ע"כ. ובמדרש, נגד השמש, אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע מי מודיעני הנצמדים, א"ל אני מפרסמן, היה הענן מתקפל וחמה זורחת על כל מי שטעה, אז תולין אותו מיד, ע"כ: