שפתי כהן על התורה, במדבר כה:ו
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Numbers 25:6
Open in the reader →1והנה איש מבני ישראל בא וגו'. אמר והנה כמ"ש בגמרא שנתקבצו שבטו של שמעון אצל זמרי וא"ל אנו נדונין במיתה ואתה שותק, לזה אמר והנה, שהכין עצמו להתקוטט עם משה. ויש לשאול מאחר שכל השבטים הם יוצאי ירך יעקב והם שבטי יה הראובני השמעוני, איך יצא פסול זה משבט שמעון, אבל כבר אמרנו בענין ראובן מאחר שהיה בעל תשובה איך אסתייע מילתא ובלבל יצועי אביו, והלא אין הקב"ה מביא תקלה ע"י בהמתם של צדיקים וכ"ש ע"י צדיקים עצמן, אלא לפי שאותה הלילה שנתנה לו לאה היה במחשבתו שהוא שוכב עם רחל, וקרוב שהוא בן תמורה, לזה יצא ממנו פסול זה, ולזה ארז"ל כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, לפי שהדבר קרוב שהוא מוכרח כפי תולדתו, ולזה אמרו בלשון שלילה אינו אלא טועה, כלומר אין הדברים כמו שחושבין. כן בשמעון אחר שידע שהיא לאה עכ"ז לא היה אוהבה כמו רחל, שהרי כתיב ויאהב גם את רחל מלאה, ובערך יעקב אבינו היה קרוב להיותו בן שנואה, שהקב"ה מדקדק עם סביביו כחוט השערה, וכן אמרה היא שמע ה' כי שנואה אנכי, לזה מאותו עכרירות שהיה בשמעון יצא ממנו זמרי, וכן ארז"ל שמע ה' כי שנואה אנכי שעתיד לצאת ממני בן שנאוי שהוא זמרי, ומי מרפא אותו, גם את זה שהוא פינחס שיצא מלוי, זהו ויתן לי גם את זה, וכן ארז"ל למה יצא ממשה רבינו גרשום שהיה משמש לע"ז, לפי שלקח בת כהן לע"ז. לזה אמר והנה איש מוטעם, מבני ישראל בא מוטעם, שבא מרחוק, ולזה היו בוכים איך ימצא פסול בזרעם של ישראל. ושואל אני מהשי"ת מחילה וסליחה וכפרה על שהארכתי לשון לדבר, כי הוא יודע תעלומות לב: