שפתי כהן על התורה, במדבר כו:יב

1בני שמעון לנמואל משפחת וגו' לזרח וגו' ובפרשת ויגש שם נזכר שמותם של בניהם של כולם ובבני שמעון לא נזכר שם זרח, רש"י ז"ל אמר שהוא צוחר שנאמר ובני שמעון ימואל וימין ואוהד ויכין וצוחר, וצוחר מלשון אור כמו צוהר תעשה לתבה שהוא מלשון אור, ומשפחת אהוד בטלה, ע"כ. ומה שבטלה אפשר שזמרי היה מזו המשפחה, ולזה לא נזכרה, ואחיו צוחר קם במקומו, ולזה נקרא זרח שזרח והאיר מה שהחשיך אהוד, וזרח זה ראה חשכו וזרח, ולא שאר אחיו. ותמצא שאמר בראובן אלה משפחות הראובני, וכן בשמעון אמר אלה משפחות השמעוני, וכן אמר בזבולן אלה משפחות הזבולני, ובשאר לא אמר אלה משפחות הגדי וגו אלא אלה משפחות בני גד, וכן השאר לפי שהביא לבן את לאה ושכב עמה יעקב שלא מדעתו של יעקב בחשבו שהיא רחל, ותבא לומר שמצד זה היה בו שום פסול, או בשמעון ג"כ מצד שלא היתה אהבתו עמה עדיין כמו לרחל שנאמר בה ויאהב גם את רחל מלאה, והיא ג"כ אמרה כי שמע ה' כי שנואה אנכי, לזה הוצרכו לעדות ששם י"ה מעיד עליהם, כמו שזבולון שהוא סוף בניה של לאה אין בו שום פסול שהוא בן ששי, כי ודאי שהיתה אהובה אחרי שילדה לו ששה בנים, כן הבן הראשון שהוא ראובן, הראובני, וכן בן שני, השמעוני. ובמדרש אמר, ויהי אחרי המגפה שאו את ראש כל עדת בני ישראל, זהו שאמר הפסוק אם אמרתי מטה רגלי חסדך ה' יסעדני, בשעה שקבלו ישראל את התורה נתקנאו אומות העולם ואמרו מה ראו אלו להתקרב מכל האומות, סתם פיהם הקב"ה ואמר להם הביאו לי ספרי יחוסים שלכם, הבו לה' בני אלים הבו לה' משפחות עמים, כשם שבני מביאים שנאמר ויתילדו על משפחותם, לכך מנאם בראש הספר אחר המצות, אלה המצות אשר צוה ה' את משה אל בני ישראל בהר סיני, ואח"כ וידבר ה' וגו' במדבר סיני וגו' שאו את ראש כל עדת וגו', שלא זכו ליטול התורה אלא בשביל יחוסים שלהם, גן נעול אחותי כלה, אחת היא יונתי תמתי וגו', שמעו האומות אף הן התחילו מקלסים להם, ראוה בנות ויאשרוה וגו', ע"כ. ולזה תמצא בכל אחד ואחד אחר שנתייחסו אומר אלה משפחות הראובני, אלה משפחות השמעוני כך וכך וכו' וכן כולם, ולא אמר פקודיהם למטה פלוני כמו שאמר בחומש הפקודים, אבל אמר אלה לומר מה שאמר המאמר אלה שהביאו ספרי יחוסיהם ראויים לקבל אלה, שהוא אלה המצות, ופירוש אלה, תדע למה זכו לאלה המצות, משפחות הראובני, לפי שנתיחסו המשפחות, ונתקיים השטר בחותמיו שהוא שם י"ה, זהו אלה משפחות הראובני וכן כולם, וכן לאלה תחלק הארץ, בשביל יחוסיהם זכו לא ה המצות שהיא התורה, ובשביל התורה זכו לארץ. ותמצא בכולם אמר אלה משפחת חסר ו', שאף שהם משפחות רבות, אינם כ"א משפחה אחת, כי עיקרם נפש אחת וכולם כלולים כאחת, ולזה תמצא בפרשה זו ה"ס משפחות, והבן. ורש"י ז"ל כתב חשוב ותמצא בפרשה זו חמשים ושבע משפחות ומבני לוי שמונה הרי ששים וחמש, וזהו שאמר כי אתם המעט מכל העמים, ה' מעט, חמשה אתם חסרים ממשפחות כל העמים שהם ע', ע"כ. וכן תמצא בכולם אומר אלה משפחות פלוני לפקודיהם, ובמנשה אמר אלה משפחות מנשה ופקודיהם, לומר שאע"פ שאפרים ברכו יעקב אביו ואמר ואולם אחיו הקטן יגדל וגו', עכ"ז מנשה מרובה במשפחות שהן שבע משפחות ובמנין שהוא שנים וחמשים אלף ושבע מאות ואפרים הוא ד' משפחות, ובמנין שנים ושלשים אלף וחמש מאות. ואע"פ שגד יש לו ג"כ ז' משפחות, במנין הוא ארבעים אלף ות"ק, כל זה הוא מפני שעתיד לצאת ממנו ירבעם שהחטיא את הרבים. ולזה תמצא שאמר אלה בני אפרים, וכן בדן אמר אלה בני דן, לפי שעשה ב' עגלים. א"כ לזה אמר אלה בני מנשה ופקודיהם, כלומר תראה רבוי הבנים שהם המשפחות ורבוי המנין יתר על אפרים, לומר ראו מה גורם הרשע. ואע"פ שיצא ממנשה יהוא, עם כל זה לא החטיא את הרבים כמי ירבעם. וכן תמצא בבני דן שאמר אלה בני דן, לא אמר אלה משפחות דן לפקודיהם כמו שאמר בכולם, לומר שאע"פ שלא היה לו כי אם משפחה אחת שהיא השוחמי, לא תחשוב אותם כאחת, אלא למשפחותם, תחשוב כאילו יש לו כמה משפחות, מרבוי המנין שהוא ארבעה וששים אלף ות יותר ממנשה, א"כ אלה בני בלשון רבים, והוא לא היה לו כי אם בן אחד שנאמר ובני דן חושים, אמר ובני, ולא אמר ובן דן, לפי שיצא ממנו רבוי עם, ותמצא ג"כ בבני בנימין שינוי, שאמר אלה בני בנימין למשפחתם ופקודיהם, ובכולן הוא אומר אלה משפחות פלוני לפקודיהם, וכאן למשפחותם, זהו כמ"ש במדרש רבי תנחומא ז"ל, לאלה תחלק הארץ, למי נתן לעומדים בערבות מואב, והלא ליוצאי מצרים נחלקה שנאמר ונתתי אותה לכם מורשה (פירוש שאתם תורישוה לבניכם), ומפני מה לא חלקה להם, לפי שצפוי לפני הקב"ה ששמונה משפחות עתידות לכלות מהם (אלו הכתובים למעלה מהם) ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול, כשאתה קורא כאן לנמואל וגו' אין כאן לא אהד ולא צחר (חסרו שנים), וכן בבנימין בלע בכר אשבל גרא ונעמן וגו' הרי עשרה, כשאתה קורא כאן לבלע משפחת הבלעי חמש משפחות חסרו, וכן בבני גד חגי וצפיון שוני ואצבון, וכשאתה מונה כאן לצפון וגו' אין כאן אצבון, הרי ח' משפחות חסרו על הזנות בעצת בלעם, ואין זנות שאינו עושה שלו, אמר הקב"ה למי אני עתיד לחלק הארץ לאלו שעתידין לכלות, למי שעומדים על בוריים תחלק, אמר לו הקב"ה לאלם תחלק הארץ, ע"כ. לזה אמר אלה בני בנימין למשפחותם, כלומר למשפחות שנמצא מהם, משמע שחסר מהם. ורש"י ז"ל כתב שמצא בירושלמי שכשמת אהרן נסתלקו ענני כבוד, ובאו כנענים להלחם בישראל, ונתנו לב לחזור למצרים, וחזרו לאחוריהם ח' מסעות, ורדפו בני לוי אחריהם להחזירם והרגו מהם ח' משפחות, ומבני לוי נפלו ד' משפחות, משפחת השמעי ומשפחת העזיאלי, וממשפחת יצהר לא נמנו כאן אלא משפחת הקרחי והרביעית לא ידעתי מי היא, ורבי תנחומא דרש שמתו במגפה בדבר בלעם, ע"כ. וכתב עוד בסוף דבריו ה' משפחות חסרו מבני בנימין, כאן נתקיימה מקצת נבואת אמו שקראתו בן אוני, בן אנינות, ובפלגש בגבעה נתקיימה כולה, מיסודו של רבי משה הדרשן, ע"כ: