שפתי כהן על התורה, במדבר לג:ב

1ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה'. ודאי שכל מעשיו של משה הם על פי ה' שהוא נקרא נאמן שנאמר בכל ביתי נאמן הוא, אלא משה לא רצה לכתוב אלו המסעות להזכיר להם כל המקומות שהכעיסו בהם למקום, א"ל הקב"ה משה כתוב כדי שלא יאמרו שמידי היתה זאת להם להוליכם ולהניעם במדבר מ' שנה, או כדי שלא תאסף אל עמיך, כתוב והודיעם שמידם היתה זאת להם, והם בחרו בדרכיהם, כי הכוונה לא היתה אלא למהר ביאתם כמ"ש בפרשת אלה הדברים, אחד עשר יום מחורב, פירש"י ז"ל והוא מהמדרש, א"ל משה ראו מה גרמתם, אין לכם דרך קצרה מחורב עד קדש ברנע כדרך הר שעיר ואף היא מהלך י"א יום, ואתם הלכתם בג' ימים, כ"כ היתה השכינה מתלבטת למהר ביאתכם, ובשביל שקלקלתם הסב אתכם סביבות הר שעיר מ' שנה, ע"כ. לזה מנה כאן כל המקומות שהכעיסוהו, לומר שהם סיבת כל המסעות, לזה אמר למסעיהם הם גרמום ויהיה פירוש לצבאותם על זה הדרך לדעתם ולרצונם, כמו שאמרו רז"ל כל מעשה בראשית לדעתם נבראו ובצביונם נבראו שנאמר וכל צבאם, לזה נכתבו אלו המסעות, כל מסע ומסע בשמו, לומר שהם הגורמים:

2עוד נכתבו אלו המסעות כל מסע ומסע בשמו, להגיד שבחן של ישראל, שלא תאמר כשהיה המקום טוב כמו אלים וכמו הר שפר שהוקשה להם נסיעתם משם, וכשהיו חונים במקום רע כמו תבערה ומסה שהיה קשה עליהם חנייתם שם, לזה אמר שהיה להם כל המקומות בשקול אחד, ויסעו מקהלתה ויחנו בהר שפר, ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה שהוא מקום רע. ולזה תמצא באלים שאמר ויסעו ממרה ויבאו אלימה, לא אמר ויחנו באלים אלא ויבאו אלימה ויחנו שם, לומר שבסיבת הביאה שבאו שם לזה ויחנו שם, לא בשביל שהיו שם שתים עשרה עינות מים, שזו לא היתה סיבת חנייתם שם אלא הביאה שבאו לשם, ולזה שינה ואמר ויבאו ולא אמר ויחנו באלים ושם י"ב עינות מים, שהיה נראה שבשביל י"ב עינות מים ושבעים תמרים חנו שם אלא ויבאו ויחנו שם, לומר שבשביל שבאו שם חנו שם, והיא הסיבה לא העינות מים, ויחנו שם כמו שחנו בשאר מקומות ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם. למה ב"פ מוצאיהם למסעיהם, ואח"כ אמר ואלה מסעיהם למוצאיהם. ועוד קודם אמר מוצאיהם למסעיהם ואח"כ הפך ואמר מסעיהם למוצאיהם, אלא כשהיו ישראל במצרים ירדה השכינה וצבאותיה למצרים, וכשיצאו יצאה השכינה וצבאותיה שנאמר יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים, לזה אמר אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם, למול צבאותם, צבא שאתם שהיא צבא השכינה, לזה אמר ב"פ מוצאיהם למסעיהם, א' הוא על השכינה שהיא הוציאה אותם, שאילולא היא לא יצאו, א"כ היא מוציאה אותם למסעיהם, שעל ידה הם נוסעים שנאמר ויסעו על פי ה', הנסיעה היא לישראל אבל בה אין שייך נסיעה וחנייה, זהו למסעיהם, מסעיהם למוצאיהם הוא על ישראל שהיתה נסיעתם למול השכינה, שכל מקום שהיה חונה שם הענן שם היו חונים, א"כ מסעיהם היה למול מוצאיהם. ואמר ביד משה ואהרן, יובן זה ממה שאמר המדרש ז"ש הכתוב נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן, מה הצאן אין מכניסין אותן לצל קורה כך ישראל מ' שנה לא נכנסו לצל קורה, ד"א מה הצאן אין כונסין להם אוצרות אלא רועים במדבר כך ישראל כל מ' שנה נזונו בלא אוצרות, ד"א מה הצאן במקום שהרועה מנהיגם הם נמשכות כך ישראל כל מקום שהיו משה ואהרן מסיעין אותם היו נוסעים אחריהם, ע"כ לזה אמר ביד משה ואהרן:

3עוד אפשר לומר למה נכתבו כל המסעות הללו, לומר לך שהמסעות הם מ"ב, לפי שבשם מ"ב ברא הקב"ה את העולם, וכדי שלא תהא הבריאה של זה העולם לבטלה, כי לא נברא אלא בשביל ישראל, שנקראו ראשית, לזה היו המסעות מ"ב, והקיפם את כל העולם לומר שלא נברא אלא בשבילם וג"כ צפה הקב"ה שעתידין ישראל לגלות מארצם ולהתפזר בד' כנפות הארץ, לזה הוליך ס' רבוא ומשה ואהרן וע' זקנים והארון והמשכן והיו חונים ומקימין המשכן ועושים שם קרבן, כדי שאם יבא שם שום אחד מישראל שימצא מנוח ומרגוע ויקלוט אותו המקום ולא יקיאנו, כי להם נברא. ויסעו ויחנו, לא אמר וילכו ויבאו, לומר שלא היו הולכים ברגליהם כמו הולכי דרכים, כי הענן היה נושאם אלא היו כמסיעין עצמן לבד, וכשהיה חונה עמוד הענן מצאו עצמן חונים, לזה לא אמר ונסעו וחנו אלא ויחנו, שמצאו עצמן חונים כבר, זהו ויחנו. וכל זה לבני ישראל לא לערב רב. ולזה אמר ב"פ אלה מסעי בני ישראל ויסעו בני ישראל, לחזק הענין, שלישראל היתה נסיעה כזאת, לא לערב רב, שהם היו הולכים ברגליהם. וכן נאמר המוליכך, לך לבדך, וכן נאמר ורגלך לא בצקה, אמר רגלך בלשון יחיד שהוא על ישראל שהם גוי אחד בלב אחד. וכן אמר בתחלת הספר אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל, ולא לערב רב. ואפשר לפי שא"ל הקב"ה לך רד מגדולתך לפי שהוציאם, לזה מנע מהם הדבור. ואפשר עוד לומר שכלו בתבערה ובמסה ובקברות התאוה:

4ד"א מוצאיהם למסעיהם על פי ה', לומר שתכלית מוצא האדם לזה העולם הוא לנסוע על פי ה', שיהיה צדיק ויתרצה בו הקב"ה וימות בנשיקה, לזה אמר מוצאיהם למסעיהם על פי ה', לומר שלא יצאו לעולם אלא למסעיהם על פי ה' כמ"ש ואלה מסעיהם למוצאיהם, כלומר ואלה שהם ישראל מסעיהם למוצאיהם, כלומר ממה שאירע להם כמה תלאות שבאו עליהם בעמלק ובוירד העמלקי והכנעני, ויהיה פירוש מוצאיהם, מאורעותיהם, כמו אשר מצאתם בדרך, והכל היה כדי לזכותם שלעת הנסיעה יהיו צדיקים וכשרים ונקיים שלא ירגישו במיתה אלא כמי שנוסע ממקום למקום, זהו למסעיהם:

5עוד אלה מסעיהם למוצאיהם, לומר שנסיעתם מן העולם היתה כיציאתם, מה יציאתם בלא חטא כן נסיעתם, לזה אמר אלה מסעי בני ישראל, בני היחס והשררה, כי דורו של משה היו דור דעה שראו את הקב"ה ואמרו זה אלי ואנוהו וגו' ושמעו וי שנאמר מן השמים השמיעך את קולו וגו', וחומר השמע עם קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי, וראו נפלאותיו וגבורותיו. וכן אמרו בזוהר משה וששים רבוא כלהו מעלמא דאתי: