שפתי כהן על התורה, במדבר לג:ג
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Numbers 33:3
Open in the reader →1ויסעו מרעמסס בחדש הראשון וגו'. ואח"כ חזר ואמר ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכות, יאמר תיכף החניה ויחנו בסכות, דהא הנסיעה כבר נאמרה, ועוד למה בפסוק ראשון לא אמר בני ישראל, וכאן אמר ויסעו בני ישראל. ויובן זה מהמדרש שאמר מרעמסס לסכות מהלך מ' פרסה והלך קולו של משה מ' פרסה, ואל תתמה שהרי הוא אומר ויאמר ה' אל משה וגו' קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וגו' והיה לאבק על כל ארץ מצרים, והלא דברים ק"ו ומה אבק שאין דרכו להלוך כו'. א"כ כהרף עין נסעו בני ישראל לסכות, לקיים מה שנאמר ואשא אתכם על כנפי נשרים. א"כ בפסוק ראשון אינה נסיעה כמו שאר נסיעות ממקום למקום אלא קיבוץ שנתקבצו שם לשעה ממהלך מ' פרסה, וכן ארז"ל במקום אחר, אמר הקב"ה כשהייתם במצרים מהלך מ' ימים הייתם מפוזרים בה, וכנסתי אתכם לשעה קלה לרעמסס, ועכשיו אתם מפוזרים בכל הארצות ואני אקבץ אתכם, שנאמר ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו וגו'. ובפסוק שני היא נסיעה ממש. ואמר בני ישראל מה שלא אמר כן בפסוק ראשון, לפי שבנסיעה ראשונה נסעו עמהם ערב רב בקולו של משה, שכן בפרשת בא אל פרעה אמר ויסעו בני ישראל מרעמסס סכותה כשש מאות אלף רגלי וגו' וגם ערב רב עלה אתם, לזה לא נכתב בני ישראל, אבל בנסיעה ממש אמר בני ישראל, ומכאן ואילך לא אמר במסעות בני ישראל, כי מהראשונה נלמוד לכולם שלא היו הולכים ברגליהם אלא נסיעה לבד לבני ישראל כמ"ש. ומזה המאמר יבא ראיה לדברינו: