שפתי כהן על התורה, במדבר לה:כב
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Numbers 35:22
Open in the reader →1ואם בפתע בלא איבה הדפו. אם המכה הראשון לא עבר עבירה חמורה שחייב עליה מיתה, וזה ההרוג היה בידו עון חמור שהיה חייב עליו מיתה, מזמינו לידו לפי שיש בידו עון קל, ולזה הוא בלא איבה ובלא ראות, ועל כל זה חייב עליו גלות לפי שמת על ידו. לזה ושפטו העדה והצילו העדה, עדה שופטת להרוג שבדין נהרג, שאילו לא היה חייב מיתה לא נהרג, ועדה מצלת ההורג וגולה על עון הקל שהיה בידו, וגלות מכפרת עון, כי לזה נקראת מקלט, מלה מורכבת, מקלט מקלט, ר"ל העון שהיה בידו שהיה חייב עליו ארירה או נדוי לא הריגה, מק, כלומר נימוק בגלות, שהלך לעיר אחרת שאינם מכירים אותו, ועל מה שנזדמן לידו הריגת נפש, ישב עד מות הכהן הגדול, שמיתתו היא מכפרת יותר מחייו, שבחייו הוא מכפר ע"י קרבן בהמה, ובמיתתו מכפר ע"י הקרבת נפשו, ולזה אמר הכהן הגדול אשר משח אותו בשמן הקדש, כל זה הוא לומר, שראוי אדם גדול כזה, לכפר במיתתו על כל בני דורו ובזה יקח נחמה גואל הדם, לומר אם זה שהיה צדיק גדול והיה מכפר על כל ישראל ביום הכפורים, והיה נכנס לפני ולפנים, והיה משוח בשמן המשחה, ועם כל זה מת, כשיעריך כל זה גואל הדם, יקח נחמה על מותו אע"פ שמת מיתה משונה: