שפתי כהן על התורה, במדבר ח:ב
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Numbers 8:2
Open in the reader →1וידבר ה' אל משה וגו' בהעלותך את הנרות. כשראה אהרן שנתמעט מהדבור, שנאמר ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו, למעט את אהרן, וישמע את הקול מדבר אליו, למעט את אהרן, וחזר פעם אחרת וידבר אליו, למעט את אהרן. כשראה כ"כ מיעוטים ובפרט שביום ראשון שנבחר לכהונה שהוא יום ר"ח ניסן שנתעטר בעשר עטרות ואחד מהם ראשון לכהונה, ואותו היום מתו שני בניו שני סגני כהונה שני בחורים גדולים ומתו בשרפה מיתה משונה, ואחר כך הקריבו י"ב נשיאים על ידו ולא נזכר שמו ביניהם לומר ויקרב אהרן את קרבן נחשון את קרבן נתנאל, או לסוף יאמר שהיה על יד אהרן ובניו, כשראה שלא נזכר לא אהרן ולא בניו, מצא עצמו גרוע, ובפרט ממה שאז"ל כשראה שלא הקריב לא הוא ולא שבטו אמר שמא עדיין לא נתכפר לו מעשה העגל, ובסבתו לא שם בלב של שבטו להביא קרבן כמו ששם בלב של כל אחד ואחד מהנשיאים, והביאו כולם קרבן, כמו שהביא זה כן הביא זה וזה ודאי אינו אלא סיוע אלוה והתעוררות מאתו ית', ושבטו נחסר מזה, חשב שהחסרון הוא מסבתו. אמר הקב"ה למשה דבר אל אהרן אחיך, כמו וידבר על לב הנערה, דבר אל לבו ואמור לו ששלו גדול משלהם. בהעלותך כאילו אמר בה עלתך, בזה הוא עלויך, שעל ידך ועל ידי הדלקתך נרות של מטה נדלקין נרות של מעלה שהן למולן, זהו בה עלתך, ב"ה בגימ' ז', יאירו ז' הנרות העליונות. וכן ז' ככבי לכת שהם חנכ"ל שצ"ם אינם מאירי' ומנהיגי' העולם אלא על ידך. וכן אמרו במד' למה ז' נרות כנגד ז' מזלות וכנגד ז' ימי בראשית, כוונו ז"ל באמרם כנגד ז' ימי בראשית לומר שימי בראשית היו כולם אור שלא נזכר בהם לילה, והיה אורם מבהיק מסוף העולם ועד סופו, וכל יום ויום היה לו אור בפ"ע מה שלא היה בחבירו שנאמר והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים, הם ז' ימי בראשית, זהו מה שאמר לאהרן יאירו שבעת הנרות העליונים שהם ז' אבני הבנין. ואמר לו ב"ה שהוא בגימ' ז' עלותך שיכוין בהדלקתו כל אחת ואחת, ועל ידו יאירו ויששפיעו למטה לכל העולמות כולם, ולזה יאירו ז' הנרות מלא, שהן רמז לנרות של מעלה, אם כן שלך גדול משלהם. הם כוונתם בקרבנות לקרב הכחות ולעלותם ממטה למעלה, ואתה כונתך להוריד שפע וברכה מלמעלה לכל העולמות. ולזה אמר בפרשת שמיני וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם, שהיא ברכת כהנים, ואחר כך אמר וירד מעשות החטאת ועולה והשלמים. אמר ויברכם וירד, לומר שעל ידי הברכה היה מוריד השפע והברכה היתה עם הקרבן, לרמוז למ"ש, א"כ יש לך עלוי גדול מזה:
2עוד אמר בהעלותך ולא אמר בהדליקך, לרמוז לאביי שהיה מסדר סדר המערכה שאמר דשון מזבח הפנימי קודם להטבת חמש נרות והטבת ה' נרות קודם לדם התמיד ודם התמיד קודם להטבת שתי נרות, א"כ ההדלקה היתה נעשית ב' פעמים, פעם ה' נרות ופעם ב' נרות, וכל זה מרוב חבת הדלקת המנורה שמאריכין בהדלקתה שלא ידליקנה כולה בבת אחת. וכן כתב הרמב"ם ז"ל בהלכות תמידין וז"ל לא היה מטיב כל הנרות בפעם אחת אלא מטיב חמש נרות ומפסיק ועושה עבודה אחרת ואחר כך נכנס ומטיב השתים כדי להרגיש את כל העזרה, ע"כ. אם כן לזה אמר ב"ה שתים וחמש, בה עלתך שלא יטיבם בבת אחת. וכן בהטיבו ב"ה טיבו את הנרות וגו', וקודם ה' ואח"כ ב', ה' רומז לה' עליונות שהתחלתם מה', אחרונה ואחר כך השתים שהן רמז לזרועות שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני. והתורה התחילה דבריה מלמעלה למטה, התחיל מן השתים שאמר בה עלותך ב' קודם, למעלת השתים העליונות, והתורה שהיא למעלה דבריה מלמעלה למטה, והכהן שהוא למטה עשייתו וכונתו ממטה למעלה. וזה אי אפשר לכהן אחר אלא לאהרן שהוא נגד הכהן העליון והקב"ה כביכול נכסף למעשה ידיו שנא' למעשה ידיך תכסוף, לזה דבר אל אהרן ואמרת אליו ולא לבניו: