שפתי כהן על התורה, במדבר ט:ו
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Numbers 9:6
Open in the reader →1ויהי אנשים אשר היו טמאים. יש מי שפירש שאלו האנשים הם מישאל ואלצפן שנטמאו בבני אהרן שאמר להם משה קרבו שאו את אחיכם, ולפי דעתו ויהי ביום השמיני הוא שמונה לחדש, יבא יום ז' הוא י"ד, ואין שום מפרש שפירש אלא יום הח' הוא ח' למילואים והוא יום ר"ח ניסן שאמר ופתח אהל מועד תשבו ז' ימים עד מלאות ימי מלואיכם, וביום הח' קרא לאהרן שישמש בכהונה גדולה ואותו היום הוא ר"ח ניסן שנטל עשר עטרות ואחת מהם הוא ראשון לכהונת אהרן, ובו ביום מתו נ"וא, ואמר משה מדוע לא אכלתם את החטאת על שעיר ר"ח היה, ואמר אהרן ותקראנה אותי כאלה, שהיה אונו על בניו. ובמגילת תענית שמנה הימים שמתענים בהם ואומר באחד בניסן מתו בני אהרן. אלא צ"ל שהיו אנשים אחרים והיו חשובים, כמו שפירש"י ז"ל בפסוק כלם אנשים, כל אנשים שבמקרא לשון חשיבות. ולא נזכר שמם לפי שקרבן ראשון שעשו ישראל במדבר לא היו בכללם, כמו שאמרו למה נגרע וגו':
2ומצאתי במדרש. אשר היו טמאים מי היו אם נושאי ארונו של יוסף יכולין ליטהר, ואם נושאי ארונו של נדב ואביהוא יכולין ליטהר, שהרי באחד בניסן הוקם המשכן ושני לו שרף אלעזר את הפרה, אלא למי היו טמאים למת מצוה נטמאו, ע"כ. ויקרבו לפני משה ולפני אהרן אולי ימצאו להם שום זכות להקריב קרבן פסח, ולפי שאהרן הוא זורק הדם והם היו רוצים שיזרק הדם עליהם אפילו שלא יאכלו הבשר כמו שאמר המדרש, שאמרו לא שאנו צריכין אכילה ושתיה אלא שיזרק עלינו הדם, לזה אמרו לפני אהרן, אבל עיקר האמירה לא היתה אלא למשה שנאמר ויאמרו האנשים ההמה אליו, אלא כמ"ש שהכהן הוא זורק הדם, ואם יהיה הדין עמם מיד יאמר לאהרן לזרוק, לפי שאין שעות ביום ההוא. ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו, הפסוק הוא מיותר שאין צריך לומר אלא ויאמרו לו, כי כבר אמר ויהי אנשים, ולמה פעם אחרת האנשים, ולמה ההמה, ולמה אליו, ולמה אנחנו, אמרו במדרש האנשים ההמה בעלי שמות היו, אליו לא שלחו לו ע"י שליח, אנחנו, יחידים אנחנו שלא היו טמאים לנפש אדם כי אם הם, לנפש אדם, אין בנו לא זבין ולא מצורעין, ע"כ. על פי זה יאמר טמאים לנפש אדם על נפש לתת מנוח ומרגוע לנפש המת, שכל עוד שלא נקבר הגוף אין לנפש מנוח, א"כ אנו עוסקים בטומאת מצוה לא בטומאת זבין ומצורעין שבא להם הטומאה ע"י עון א"כ שכר מצוה מצוה ומצוה גוררת מצוה לא מונעת מצוה. כששמע משה דבריהם אמר עמדו, מאחר שאתם בזריזות לעשות המצוה, עמדו לא תזוזו מכאן. מה יצוה ה' לכם. כדאים אתם שתאמר פרשה זו על ידכם, כמו שאמר המדרש ראויה היתה פרשת פסח שני שתאמר על ידי משה אלא שזכו האנשים הטמאים, לזה אמר לכם: