תולדות יצחק על התורה, דברים טו:י
תולדות יצחק על התורה · Toledot Yitzchak on Torah, Deuteronomy 15:10
Open in the reader →1נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו שיש אנשים שנותנים צדקה לקיים המצוה אבל עושים כן הפך רצונם לז"א נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו לא אמר אל ירע לבבך לתת לו כמו שאמר ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו אלא אמר ולא ירע לבבך בתתך לו וי"א שלפי שיותר טוב שיתן האדם אלף לבנים באלף פעמים משיתנם בפעם אחד לפי שכשנותן הרבה פעמים ומרגיל עצמו בכך קונה קנין הנדיבות וכן פי' הרמב"ם במ"ש התנא במס' אבות והכל לפי רוב המעשה. ואיך יודע שקנה האדם קנין הנדיבות וכן כל קנין כשעושה בשמחה זהו אות גמור לשכבר יש לו הנדיבות בקנין וכמו שנתבאר במקומו לז"א נתון תתן לו וכשתרגיל עצמך בנתינה אל ירע לבבך בתתך לו פירוש תתן בשמחה שבלא ספק כשתרגיל עצמך בה לא תתעצב בנתינתה אלא תשמח בה וכמו שאמר תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ועבדת את אויביך שלא יעד לו העונש על שלא עבד את ה' אלא על שעבדו שלא בשמחה ומ"ש כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר הכוונה לפי שאמר כי בגלל הדבר הזה ואז"ל גלגל הוא שחוזר בעולם לז"א מאחר שהוא כן הגלגל קצתו למעלה לראשנו וקצתו כאלו למטה והסבה שהעני עני הוא העשיר שלפי שכוכב שלך ברום הגלגל כוכב שלו למטה ולז"א את העני עמך מה צורך לומר עמך אלא לומר אתה הסבה שהוא עני ואם לא תתן לו מה יעשה הקב"ה יתן סבוב לגלגל באופן שהכוכב שהוא למעלה יהיה למטה ולז"א בגלל הדבר הזה ולא אמר בעבור הדבר הזה ולז"א כי לא יחדל אביון מקרב הארץ לפי שבהכרח יהיה הגלגל קצתו למעלה וקצתו למטה ועל כן אנכי מצוך לאמר פתוח תפתח פי' אני נותן לך עצה ומצוה לך פתוח תפתח לפי שיותר טוב הוא אחר שלא יחדל אביון שיהיה הוא האביון ויקבל ואתה העשיר והנותן משיהיה הוא העשיר הנותן ואתה העני המקבל וזהו שאחז"ל את העני עמך אם כסף תלוה את עמי הרי טוב ואם לאו העניות יהיה עמך ומ"ש פתוח תפתח את ידך לאחיך בארצך הכוונה אפילו בארצך שיש שמטה וכ"ש חוצה לארץ שאין יש דין שמיטה שלא יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע. ומה שאמר כי לא יחדל אביון ולמעלה אמר אפס כי לא יהיה בך אביון הכוונה שהמשא שעל הסוס קודם שיפול לארץ נער קטון יוכל לעזור שלא יפול אבל אם נפל עם המשא צריך ד' אנשים להקים אותו ולז"א כי ימוך אחיך ומטה ידו והחזקת בו שהראשונה שבמדרגות הצדקה היא לתת לו מלאכה שיתעסק בה וזהו והחזקת בו וזהו ומטה ידו שעדיין לא נפל אלא שנוטה ליפול ולז"א אפס כי לא יהיה בך אביון כלומר כשלא יהיה בך אביון מעט הוא העזר שצריך וזהו לשון אפס ועוד כי יברכך ה' ותוכל לתת לו אבל כשהוא אביון צריך עזר גדול ורב ולזה הרבה עתה בציויים שאמר לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך כי פתוח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו ואמר השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל נתון תתן לו על כן אנכי מצוך לאמר פתוח תפתח והותרו כל הספקות: