תולדות יצחק על התורה, ויקרא יד:לד
תולדות יצחק על התורה · Toledot Yitzchak on Torah, Leviticus 14:34
Open in the reader →1כי תבאו אל ארץ כנען ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם יש להקשות מה בשורות הם אלו וארז"ל לפי שהכנעניים עשו מטמוניות תחת כותלי הבית לכן אמר הקב"ה שהבית שיהיה בה מטמוניות יתן בה הקב"ה צרעת ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו וזה דרך דרש שהרי צוה ונתץ הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית והוציא אל מחוץ לעיר אל מקום טמא ולמה לא יחזור לבנות הבית בעציו ואבניו. אבל הכוונה שבכל הדברים שנעשה צריך להזכיר בתחלתם שיהיה לשם ה' כדי שיחול בו רוח הקדש ויהיה מחלק הש"י והגוים מזכירים שם ע"ז שלהם על כל מה שעושים וחל בו רוח טומאה והכנעניים היו עובדין ע"ז ומתדבקים ברוח טומאה והיו בונים בתיהם לשם טינופיהם וכשמתחילין לבנות הבית היו אומרים בשם ע"ז שלהם כמו שעושים עוד היום האומות עובדי ע"ז וכשהיו מזכירין שם ע"ז בפיהם על הבית שורה עליהם רוח טומאה וכשבאו ישראל לארץ הקדושה רצה הקב"ה לזכותינו ולהקדיש ארצו לפנות הארץ לשכינה שלא יהיה בה טומאה ולפיכך צוה שיהיו נותצין הבית ועפר אחר יקח להעביר רוח הטומאה ויתקדש עתה לשרות שכינתו וכן צריך מי שמתחיל שום מלאכה להזכיר שלעבודת הש"י עושה שנא' הוי בונה ביתו בלא צדק ואז שכינה שורה עליו שהקב"ה משרה קדושתו עליו וקורא עליו שלום שנא' וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא פי' תפקיד ביתך לשי"ת כשתבנהו ואז לא תחטא ואם אינו מפקידו לשי"ת מוכן מיד לשרות עליו רוח טומאה וכ"ש מי שכוונתו לשם ע"ז שיקבל נזק לפי שרוח טומאה שורה על אותו הבית וא"ת במה יודע אם זה הבית נעשה לשם ע"ז לכן הקב"ה מנגע הבית בצרעת וכ"ש חוצה לארץ שאדם ניזוק בבית כזה וא"ת כבר דרים עע"ז בהן ואינן ניזוקין הטעם לפי שהם דבקים בחלקם שהוא הטומאה אבל ירא שמים יקבל נזק ואפילו עע"ז אם דר הרבה באותו בית לא יצא מאותו הבית לשלום ואחר שסותר הבית היה מוצא ממון רב במטמוניות לבנות ביתו כדי שלא יצטער וז"ש ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת וכתיב ובתים טובים תבנה אלו נקראים טובים ולא הראשונים ולכן נהגו בהתחלת כל כתיבה לכתוב ב"ה שנאמר בכל דרכיך דעהו ולכן הע"ז הוא טמא ושורה על הבית רוח טומאה כשהתחילו אותם לשם ע"ז ולכן נתץ את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית והוציא אל מחוץ לעיר אל מקום טמא וזהו שאז"ל לפי שהכנעניים שמו מטמוניות שמה לומר שאחר שנתץ את הבית לסבה הנזכרת מוצא שמה ממון לחזור לבנותה שלא יהיה לו הפסד ממון במצוה שעושה להסיר רוח טומאה וע"ז מביתו ואולי חז"ל כללו גם זה בלשון הרע שאמרו אין הנגעים באים אלא על לשון הרע שנאמר אל תתן את פיך לחטיא את בשרך כלומר לא תוציא דבר מפיך להלקות את גופך ואל תאמר לפני המלאך הממונה עליך בשגגה הוצאתי הדיבור מפי שכל דיבור ודיבור שיוצא מפיך בספר נכתבין בין טוב בין רע בין שוגג בין מזיד למה יקצוף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך אלו הידים והגוף שלוקין בצרעת. ואמרו קשה לשון הרע משפיכות דמים שההורג הורג לאחד והמספר לשון הרע הורג שלשה האומרו והמקבלו ומי שנאמר עליו האומרו מדואג האדומי שאמר לשון הרע על אחימלך ונהרג שנאמר ויאמר שאול מות תמות אחימלך ונהרג שאול דכתיב וימת שאול במעלו אשר מעל באלהים ושאול אמר שלוף חרבך ומותתני כי אחזני השבץ קטיגוריא של נוב עיר הכהנים ואין שבץ אלא בגדי כהונה שנאמר ועשית משבצות זהב ודואג נשתרש מחיי העולם הזה ומחיי העולם הבא שנאמר גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה ע"כ ואין לשון הרע כזה שמזכירין הגוים שם ע"ז בהתחלת בנין ביתם ולזה אמרו קשה לשון הרע משפיכות דמים ומגלוי עריות ומע"ז וכו' הנה שהזכירו על לשון הרע ע"ז: