תולדות יצחק על התורה, ויקרא כד:י
תולדות יצחק על התורה · Toledot Yitzchak on Torah, Leviticus 24:10
Open in the reader →1ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה ויקוב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אותו אל משה ויניחוהו במשמר לפרוש להם על פי ה'. בזה יש ג' ספקות: הספק הא' במקושש אמר ויניחו אותו במשמר כי לא פורש מה יעשה לו ולמה לא אמר כן במקלל ויניחוהו במשמר כי לא פורש מה יעשה לו אלא לפרוש להם על פי ה' ואז"ל יודעים היו שמקושש במיתה אבל לא פורש באיזו מיתה לכך נאמר כי לא פורש מה יעשה לו אבל במקלל הוא אומר לפרוש להם ע"פ ה' שאינם יודעים אם חייב מיתה אם לאו: הספק הב' זה הדין היה ראוי למשה שידע אחר שאמר ומקלל אביו ואמו מות יומת קל וחומר במברך את השם ונוכל להשיב שאין עונשין מן הדין והוא בקל וחומר: הספק הג' מה עשה לו הקב"ה שקלל שהקב"ה לא עשה לו שום רעה לשיברך את השם ומה תועלת לו בברכתו. והיתר כל הג' ספקות בהקדמה אחת שארז"ל בן איש מצרי הוא שהרגו משה ואמרו הלהרגני אתה אומר מכאן אנו לומדין שהרגו בשם המפורש וידוע הוא שהיהודים כשמריבים זה עם אומרים אחד לחבירו כל הרע שיודעים עד עשרה דורות וידוע שהישראלי אמר למצרי בן אותו שהרגו משה בשם המפורש ולכן בירך את השם וזה עשה להנקם משם המפורש הרי תשובה לספק הג'. ובזה הותרו הב' ספקות האחרות אם הספק השני הותר שמשה היה יודע הדין או בק"ו או מסיני אבל לא רצה לחייבו מיתה לפי שידע שהיו בישראל דלטורין מלשינים מספרי לשון הרע ואם היה מחייבו מיתה היו אומרים לא הרגו אלא לפי שהרג לאביו רצה להרוג גם את בנו מצד שנאת האב פקד עון אב על בן או לפי שזה גואל הדם. ובזה הותר ג"כ הספק הראשון שלא אמר כי לא פורש מה יעשה לו שהרי פורש מה יעשה לו ויודע היה הדין אלא רצה משה שיתפרש על פי הש"י ושהקב"ה יחייב אותו מיתה ולא על פיו: