תולדות יצחק על התורה, ויקרא כד:יד
תולדות יצחק על התורה · Toledot Yitzchak on Torah, Leviticus 24:14
Open in the reader →1וסמכו כל השומעים יש בזה ספקות: הספק הא' למה אמר במקלל וסמכו כל השומעים את ידיהם על ראשו ולא אמר כן בחייב מיתה אחרת אלא בזו: הספק הב' למה כתב בתורה חטא המקלל כי כוסה קלון ערום אלא היה לו לומר דין המקלל. והיתר הספק הא' לפי שהמעידים על חטא אחר אין צריך שהעדים יחזרו לעשות העבירה עצמה להעיד אבל בעבירה הזאת לא יוכלו להורגו עד שיאמר העד האחד המלות עצמם שאמר המברך והעד השני יאמר אף אני מעיד כמוהו לזה סמכו את ידיהם עליו לומר עונותינו על ראשך שחזרנו אנו לומר הגידוף עצמו שגידפת והיתר הספק השני שמכאן נלמוד דין המברך שצריך לפרש שם ה' ועוד לומר שחטא גדול כזה לא יעשה אלא פגום משפחה ממזר וכיוצא בו שנאמר והוא בן איש מצרי. וסמיכות זאת הפרשה לפרשיות של מעלה הוא שלמעלה אמר מעלת משמשי הש"י שהוא הכהן המקריב כמו שפירשתי ואמר וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב שמי שמשמש לשי"ת הוא גדול מאד בעיני אלהים ואדם ולזה אמר גם כן מעלת הקרבן שהדורון שישלחו לשי"ת ראוי שלא יהיה בו מום ושאר פסולים שיש בו. ואח"כ אמר מעלת הש"י עצמו שאמר שהקב"ה נותן שלימות בגופותינו ובנפשותינו אם נפשותינו אמר צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור שהמנורה רומזת להארת נפשינו ואם שלימות הגוף שנותן מזון לכל בריותיו ובפרט לנו ולזה סמך לו לחם הפנים שאמר ולקחת סולת ואפית אותה שתים עשרה חלות בא המקלל ואמר כל זה אינו כלום לא מקריב ולא קרבן ולא מציאות האל ולזה בירך את הש"י לאמר לית דין ולית דיין: