תורה תמימה על קהלת י:י

1אם קהה הברזל וגו׳. א"ר אמי, מאי דכתיב אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וגו׳, אם ראית רקיע שקיהה כברזל מלהוריד טל ומטר, בשביל מעשה הדור שהם מקולקלין, שנאמר והוא לא פנים קלקל [ואין הקב"ה מסביר פנים בשביל קלקול מעשים], מה תקנתן – יתגברו ברחמים שנאמר וחילים יגבר, ויתרון הכשיר חכמה – כש"כ אם הוכשרו מעשיהן מעיקרא לב הלשון שהוספנו במוסגר והוא לא פנים וגו' הוא ממ"ר, ומהרש"א כאן תמה מאי שייך הלשון והוא לא פנים לדרשה זו, והנה הבאור מפורש במ"ר כאן וכן מפורש במ"ר פ' במדבר פרשה ג' אם כי בסגנון אחר, אם ראית שקהו השמים כברזל מלהוריד מטר הוי יודע שבעבור עונש התורה הוא שלא קיימו שנאמר והוא לא פנים קלקל – על שלא קיימו התורה שנתנה להם פנים בפנים כמש"נ פנים בפנים דבר ה' עמכם, וקלקלו מעשיהם וכו'. . (תענית ז' ב׳)

2אם קהה הברזל וגו׳. אמר רבא, מאי דכתיב אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וגו׳, אם ראית תלמיד שלמודו קשה עליו בברזל – בשביל רבו שאיני מסביר לו פנים שנאמר והוא לא פנים קלקל לג כבדרשה הקודמת שבשביל שאינו מסביר לו פנים לכן יש כאן קלקול מעשים וענין. , מאי תקנתיה – ירבה עליו רעים לפייסו, שנאמר וחילים יגבר, ויתרון הכשיר חכמה – כש"כ אם משנתו סדורה לו מעיקרא לד ר"ל באופן כזה כש"כ הוא שימצא יתרון חכמה, וע"ע בדרשה הבאה בקצת שנוי לשון וענין. . (שם ח׳ א׳)

3אם קהה הברזל וגו׳. אמר ריש לקיש, מאי דכתיב אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וגו׳, אם ראית תלמיד שלמודו קשה עליו כברזל – בשביל משנתו שאינה סדורה עליו, שנאמר והוא לא פנים קלקל לה נראה דמפרש כאן והוא לא פנים מלשון דבר על אפניו שהוא מענין סדר ומשטר, ור"ל בשביל שאינו מסדר משנתו דבר דבר על אפניו לכן יש קלקול במשנתו. מאי תקנתיה, ירבה בישיבה, שנאמר וחילים יגבר, ויתרון הכשיר חכמה – כש"כ אם משנתו סדורה לו מעיקרא. (שם שם)

4אם קהה הברזל וגו׳. אם נתקהה הרב על התלמיד כברזל, והוא לא פנים – שאין הרב מסביר פנים לתלמיד, קלקל – קלקול מעשים יש בתלמיד, וחילים יגבר – מה יעשה, יביא עשרה בני אדם והם מפייסין את הרב לו יתכן דחשיב ענין פיוס כזה לדבר שבקדושה בשביל כבוד התורה ולכן מצריך לזה עשרה בני אדם, או דהטעם משום פרסומי מילתא ולכן צריך עשרה כמ"ש בכתובות ז' ב' פוק ואייתי לי בי עשרה ואימא לכו וכו', [ר"ל לפרסם איזה דין], ומהאי טעמא צריך עשרה בבקשת מחילה מן המת כמבואר באו"ח סי' תר"ו, ועיין מש"כ בתו"ת פ' אמור בפסוק ונקדשתי בתוך בני ישראל. , ויתרון הכשיר חכמה – סוף שהוא מותר הכשיר חכמה לז ר"ל סוף שהרב יותר לו טרחה וזמן ללמד עמו הרבה חכמה. . (מ"ר)

5אם קהה הברזל וגו׳. דבר אחר אם קהה הברזל – אם נתקהה התלמיד על הרב, שנאמר (משלי כ״ז:י״ז) ברזל ברזל יחד לח מביא ראיה שהתלמיד נקרא ברזל שנאמר ברזל בברזל יחד, ודרשוהו חז"ל בתענית ז' א' על התלמיד שמחדד את רבו כברזל המחדד ברזל חבירו. , ואין הרב מסביר לתלמיד, קלקל – קלקול מעשים יש בתלמיד, וחילים יגבר – ילך ויביא עשרה בני אדם ויפייסו את רבו, ויתרון הכשיר חכמה – סוף הוא מותר לו כעסו ויכשיר לו את תלמודו לט כמשכ"ל אות ל"ז. ויש לפרש כלל כונת הדרשה דאיירי שהתלמיד מיגע את הרב בקושיות וספיקות וחקירות, ואין ביד הרב להסביר אותם לו, ועי"ז נכלם הרב ומצטער, יש בזה קלקול מעשים מצד התלמיד, ועון הוא לו, וצריך לפייס את הרב. . (מ"ר)

6אם קהה הברזל וגו'. דבר אחר אם קהה הברזל, אם נקהה תלמודך עליך כברזל, והוא לא פנים – אינו בא לידך להסבירו בפניך מ ר"ל שאין התלמיד שלמד נוח לו להבינו, וע"ד צחות הלשון אומר שאינו בא [התלמוד] לידך, ע"ד הלשון ותלמודו בידו. קלקל וחילים יגבר, קלקל עליך בחילך וחילים יגבר מא נראה דר"ל קלקל [העבר] קהותו ע"י שתגביר חיילים לחזור עליו כמה פעמים. ואולי יש לפרש קלקל עלך בחילך וכו', כמי שהקלקול הוא עליך בחילך, ביגיעתך, כלומר, סבת הדבר היא שלא יגעת הרבה בהבנת הענין, ולכן הגבר חילים – הוסיפה עוז ואומץ בלמודך. . (שם)

7אם קהה הברזל וגו׳. א"ר ברכיה, אם נקהתה אומה שהיה כחה קשה כברזל, דכתיב (פ׳ עקב) ואתכם לקח ה׳ ויוציא אתכם מכור הברזל ממצרים מא זה הלשון הוא תואר למצרים, וא"כ אינו מבואר איך יכנה את ישראל בשם ברזל, וצ"ל דמפרש מכור הברזל – מכור המצרף את הברזל, והיינו שהמצרים צרפו את ישראל [ע"י שעינו אותם ועבדום], הרי דבאמת מוסב שם ברזל על ישראל. , והוא לא פנים – ואין הקב"ה מסביר פנים לדור, קלקל – קלקול מעשים רעים יש בדור, מה יעשו – וחילים יגבר – יגזרו תענית והקב"ה יותר להם לעולם. (שם)