תורה תמימה על קהלת יב:ד

1וסגרו דלתים וגו'. וסגרו דלתים בשוק – אלו נקביו של אדם, בשפל קול הטחנה – בשביל קורקבן שאינו טוחן כח פירש"י שאין בני מעיים טוחנין אכילתו, עכ"ל. מבואר מזה שהקורקבן כלול בין בני מעים, וזה צ"ע לכאורה בזבחים ס"ה א' חקירת הגמרא בזה, ואיך פסיק ליה לרש"י כאן בפשיטות, אבל האמת צדקו מאוד דברי רש"י, יען דהחקירה שבגמרא שם הוא לענין עופות שיש להם קורקבן, משא"כ כאן באדם איירי, שאין לו כלל קורקבן, ולכן הסיב רש"י כונת הגמרא במלת קורקבן לבני מעים בכלל, ופירש גם כי קורקבן שבכאן הוא המסס, אבל אין זה שייכות להחקירה בכלל אם קורקבן בכלל בני מעים או לא, ובזה ניחא דברי הט"ז וש"ך ביו"ד סי' ע"ה שחקרו הרבה לענין דין מליחה דקיי"ל אין מחזיקין דם בבני מעים אם גם קורקבן הוי בכלל בני מעים, ולא הביאו דברי רש"י אלו, יען דכפי מש"כ אין שייכות דברי רש"י אלו לאותה חקירה, כמש"כ, אלא שדבריהם תמוהים מאוד שלא הביאו גם הסוגיא דזבחים שהבאנו, ואין המקום כאן להאריך בזה. , ויקום לקול הצפור – שאפילו צפור מנערתו משנתו כט מפני חלישות השינה, ובמ"ר כאן הגירסא הזקן הזה כששומע צפרים מצפצפין אומר לסטים באים, וזה מפני חלישות העצבים וקלות ההרגש. וישחו כל בנות השיר – שאפילו שרים ושרות דומים עליו כשיחה ל ר"ל אפילו קול השיר נדמה לו כשיחה בעלמא, מפני שכבר אבדו חושיו בשלמות. . (שבת קנ"ב א׳)

2וסגרו דלתים וגו'. רבי יהושע, בן לוי פתר קראי במקדש, וסגרו דלתים בשוק – אלו דלתות של בית אלונתן לא במ"ר איכה בפתיחתא כ"ג איתא דלתות נחושתא בר אלנתן וצ"ל בת אלנתן והיא אמו של יהויכין כמש"כ (מלכים ב כ״ד:ח׳) ושם אמו נחושתא בת אלנתן. שהיו פתוחות לרוחה, בשפל קול הטחנה – על ידי שבטלו מדברי תורה. ולמה נמשלו דברי תורה לטחנה, מה טחנה זו אינה בטלה לא ביום ולא בלילה לב אולי מכוון לריחים של רוח, דכל אימת שהרוח מנשבת היא טוחנת. כך דברי תורה נאמר בהם והגית בו יומם ולילה, ויקום לקול הצפור – זה נבוכדנצר לג יתכן דמכוון למ"ש במ"ר פ' בהר ס"פ ל"ג דנבוכדנצר מכונה בשם צפור דדריש שם נוטריקון נבוכדנצר – נצר צרצור שהוא מין עוף. או דמכוון להדרשה שמביא בת קול מצפצפת על נבוכדנצר, וצפצוף היא מבטא הצפרים. דא"ר לוי, י"ח שנה היתה בת קול מכרזת ומצפצפת על נבוכדנצר ואומרת לו, עבדא בישא, זיל אחריב ביתא דמארך לפי שמרדו בו בניו ואין שומעין לו לד ר"ל לך והחרב בית המקדש לפי שאין בניו, כלומר, ישראל, שומעין לו. , וישחו כל בנות השיר – שעלה ובטל השיר מבית המקדש לה ומסיים בזה המ"ר האיך מה דאת אמר בשיר לא ישתו יין, וצ"ע שייכות זה הפסוק לכאן, אבל יתבאר ע"פ הגירסא בענין זה במ"ר איכה פתיחתא כ"ג במקום בית המקדש – בית המשתאות. . (מ"ר)

3וישחו וגו'. וישחו כל בנות השיר – אלו השפתים לו שהם מנעימים ומטעימים מבטא השיר וטעמו, ונקראים בנות מלשון בונות, מפני שמכל כלי הדבור הם הגומרים ומוציאים הדבור מוכן מכל הכלים, ולעת הזקנה בטל טעם הנעימות ואינו יודע עוד לסדרם. , רבי חייא ב"ר נחמיה אומר, אלו הכליות שהן חושבות והלב גומר לז מפני שמטבע השיר לעורר הרעיון והמחשבה שהם בלב ובכליות, ונקראים בנות שהם כעין תולדות השיר. . (שם)