תורה תמימה על קהלת ד:ט

1טובים השנים וגו׳. טובים השנים העוסקים בתורה מן האחד שעוסק לעצמו, כי אם יפלו האחד יקים את חבירו, שאם שכח אחד מהם הלכה – חבירו מחזירו, והחוט המשולש לא במהרה ינתק – זה הרב שהוא מחזיר להם טעותן לה ר"ל שמחזירן מטעותן אל דרך האמת. . (שם)

2טובים השנים וגו׳. טובים השנים שנושאין ונותנין בפרקמטיא מן האחד שעוסק לעצמו, כי אם יפלו – שאם יפול ויסתכן אחד מהם חבירו מעמידו, והחוט המשולש לא במהרה ינתק – כשהם שלש לו וצ"ע לכוין כלל דרשה זו עם המאמר שבחז"ל קדירא דבי שותפי לא חמימי ולא קרירי (ב"ב כ"ד ב') ופירש"י מפני שזה סומך על זה וזה על זה, הרי שתפסו חז"ל ענין שותפות בכלל לגריעותא, וכאן דרשוהו לשבח, אכן מעין דרשה שלפנינו מצינו בחז"ל בשני שותפים כשאחד רוצה להפרד מהשותפות יכול חבירו השותף לעכב מפני דיכול לומר לו מזלא דבי תרי עדיף (ב"מ ק"ה א'), ומעין כונה זו בכתובות ק"ג א' הלשון ברכת הבית ברובה, ופירש"י שני אדם שעוזרין זה את זה משתכרין ומזל דרבים עדיף, עכ"ל, ולפי זה צ"ל דגם כאן איירי לענין המזל, ויתבאר לפי"ז מ"ש והחוט המשולש לא במהרה ינתק כשהם שלש משום דבכהאי גונא נקרא מזל דרבים, דשלשה נקראו רבים, כמ"ש בגיטין מ"ו א' וכמה רבים – שלשה, ומה שאמרו קדירא דבי שותפי וכו' ענין אחר הוא, דאם באמת סומכין במעשיהם זה על זה בודאי חסרון הוא, אבל כשעושין כולן באמונה, כאדם בתוך כולו שלו, יש מעלהה יתירה ממזל דרבים. . (שם)

3טובים השנים וגו׳. רבי יוחנן אמר, טובים השנים – איש ואשתו, מן האחד – זה לעצמו וזו לעצמה, והחוט המשולש זה הקב"ה שהוא פוקדן בבנים לז יתכן דמרמז למ"ש בנדה ל"א שלשה שותפין באדם אביו ואמו והקב"ה שהוא נותן בו רוח ונשמה וכו' יעו"ש. . (שם)

4טובים השנים וגו׳. ועוד אמר ר׳ יוחנן, טובים השנים זה עמרם ויוכבד, אשר יש להם שכר טוב בעמלם – זה משה שנקרא טוב, שנאמר ותרא אותו כי טוב הוא לח סמיך על הדרשה דסוטה י"ב א' ותרא אותו כי טוב הוא, רבי מאיר אומר טוב שמו, ועיין מש"כ בתורה תמימה פ' שמות בפסוק הנזכר. ויתפרש הלשון טובים השנים זה עמרם ויוכבד בשעה שבטלו הגירושין שלהם ונשאו מחדש, מן האחד, בעת שנתגרשו והיו זה לעצמו וזו לעצמה, מפני שאח"כ ניתן להם שכר טוב זה משה, וכדמפרש. . (שם)

5טובים השנים וגו'. רבי יהודה אומר, טובים השנים זה דוד ובת שבע, והחוט המשולש – זה נתן הנביא שאמר לה לבת שבע ואני אבא אחריך ומלאתי את דבריך, וכשבאו אל דוד הסכים עמהם ואמר והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי וגו' לט ויתפרש הלשון אשר יש להם שכר טוב – הוא שלמה, ולא נגמר ענין מלכותו כי אם ע"י שלשתן. . (מ"ר)

6טובים השנים וגו'. רבי נחמיה אומר, טובים השנים זה יהוידע ויהושבע מ אשתו, שהמליכו את יואש, אשר יש להם שכר טוב שזכה לעשות טובה בישראל, כמבואר בד"ה ב' כ"ד. , מן האחד זה לעצמו וזה לעצמו, והחוט המשולש – אלו סנהדרין שהסכימו עמהם, הדא הוא דכתיב (ד"ה ב׳ כ"ג) ויוציאו את בן המלך ויתנו עליו את הנזר וגו׳ מא ויתפרש הלשון אשר יש להם שכר טוב שזכוהו לעשות אך טוב, דכתיב ביה כי עשה טובה בישראל ועם האלהים וביתו, וכמש"כ לעיל. . (שם)

7טובים השנים וגו׳. רבנן אמרי, טובים השנים – זה מרדכי ואסתר, מן האחד – זה לעצמו וזו לעצמה, והחוט המשולש זה אחשורוש שהסכים עמהם וגזר ואמר ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם מב וזהו אשר יש להם שכר טוב. . (שם)

8טובים השנים וגו'. רבי חנינא אומר, טובים השנים שתלו מרדכי ואסתר מן האחד שתלה יוסף, שאלו נעשו נסים על ידיהם לכל ישראל וזה לא נעשו נסים על ידו מג השנים שתלו אותם מרדכי ואסתר הם בגתן תרש שחפצו לשלוח יד באחשורוש, ומזה החלה לצמוח שועת מרדכי וישראל, והאחד שתלה אותו יוסף הוא שר האופים, ולא נעשו נסים על ידו, ותלה החליה ביוסף משום דכל החלומות הולכין אחר הפתרון (ברכות נ"ה ב'), והוא פתר לו כן. והחוט המשולש – זה הקב"ה למעלה מכולן שהפיל שונא, דכתיב ויתלו את המן מד נראה דר"ל שהוא עשה את הפעולה האחרונה והיסודית לתשועת ישראל אז. . (שם)

9טובים השנים וגו׳. א"ר יצחק, טובה פרשה שנאמרה ע"פ שנים מפרשה שנאמרה ביחיד, פרשה בשנים – שנאמר ויאמר ה׳ אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החודש הזה לכם וגו'. מפרשה שנאמרה ביחיד – למשה לבדו מה צ"ע מאי טיבותא בזה. ואולי יתפרש מפני שאינו דומה דבר וענין הנמסר לרבים ע"י אחד לדבר הנמסר ע"י שנים ושלשה אנשים, כי שנים ושלשה אנשים בכחם להסביר הדבר יותר מאשר איש אחד המוסר, ולכן אם גם כששנים מסבירים טוב מאשר אחד מסביר, אבל שלשה המסבירים בודאי יובן הדבר ויתקבל לשומען, ולכן יומלץ על הסבר שמסבירים שלשה אנשים הלשון והחוט המשולש לא במהרה ינתק, והמפרשים לא פירשו מאומה במאמר זה. , והחוט המשולש (פ׳ שמיני) וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר אליהם – לבניו לאלעזר ולאיתמר, ותנא רבי חייא, לאמר אליהם והם לאמר לכל ישראל מו שאי אפשר לפרש לאמר אליהם לישראל, שהרי אחר זה כתיב דברו אל בני ישראל. . (שם)

10טובים השנים וגו'. דבר אחר טובים השנים – זה משה ואהרן, מן האחד – זה לעצמו וזה לעצמו, שהרי כשבא משה וברך את ישראל לא שרתה שכינה על ידו מז כפי הנראה רומז להפסוק דפ' פקודי ויברך אותם משה דכתיב בעת הקמת המשכן. , וכשבאו שניהם וברכו את ישראל מיד שרתה שכינה על ידיהם, שנאמר (פ׳ שמיני) ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם ואח"כ וירא כבוד ה׳. (שם)