תורה תמימה על קהלת ז:א

1טוב שם משמן טוב. במה טובתו – שמן טוב ירד, שם טוב עולה א ר"ל בשמן טוב מצינו לשון ירידה, כשמן הטוב יורד על הזקן, ובשם טוב כתיב ואגדלה שמך, דהיינו עולה למעלה. , שמן טוב לשעתו ושם טוב לעולם ב כדכתיב יהי שמו לעולם, ומפרש דתיבת טוב נמשך גם לתיבת שם, וכמו שכתוב טוב שם טוב משמן טוב. , שמן טוב כלה ושם טוב אינו כלה ג כדכתיב (ישעיה נ"ד) שם עולם אתן לו אשר לא יכרת. , שמן טוב נקנה בדמים ושם טוב בחנם ד כי אע"פ מי שאיני עשיר ואינו יכול לקנות שם טוב בהרבה צדקה אעפ"כ אפשר לו לקנות זה במדות טובות בכלל ובאהבת הבריות ובגמילות חסד בגופו וכדומה. , שמן טוב נוהג בחיים ושם טוב נוהג בחיים ובמתים, שמן טוב בעשירים ושם טוב בעשירים ובעניים, שמן טוב מהלך מחדר לחדר ושם טוב הולך מסוף העולם ועד סופו ה וכדכתיב בדוד ויצא שם דוד בכל הארצות. , שמן טוב כשנופל על המת הוא מבאיש ושם טוב נופל על המתים לאינו מבאיש, שמן טוב כשנופל על המים הוא נדוח ו כלומר הוא מתפצל לחלקים שונים קטנים למקומות מפוזרים, וא"כ הוא נדוח ממקומו שהיה בחלק שלם על מקום אחד. ושם טוב נופל על המים ואינו נדוח, שנאמר ויאמר ה' לדג ויקיא את יונה (ג׳), שמן טוב כשנופל על האור הוא נשרף ושם טוב נופל על האור ואינו נשרף, דכתיב (דניאל ג׳:ו׳) באדין נפקין וגו׳ ז חנניה מישאל ועזריה מן גו אתון נורא יקדת. . (מ"ר)

2טוב שם משמן טוב. במה טובתו, א"ר יהודה ב"ר סימון, מצינו בעלי שמן טוב נכנסו למקום חיים ויצאו שרופים, ואיזו הם – נדב ואביהוא ח שנמשחו בשמן טוב, ובדרשה הקודמת דריש שמן טוב כפשוטו, ועתה דריש שמן טוב בעלי שמן טוב. , ומצינו בעלי שם טוב נכנסו לכבשן האש ויצאו חיים, ואיזו הם – חנניה מישאל ועזריה. (שם)

3טוב שם משמן טוב. ר׳ פנחס אומר, אדם חביב בשמו ואינו יודע באיזו מהם, בא שלמה ופירש טוב שם משמן טוב ט נראה הפירוש דכל אדם בכלל יש לו שם עצם מתולדה וגם שם לוויי, אם חכם או עשיר או בעל גמ"ח וכדומה, ואיש כזה בכלל הוא חביב לבריות, אך אינו יודע בשביל מה הוא חביב אם בשביל עצמיותו או בשביל מעשיו, לכן בא שלמה ופירש טוב שם משמן טוב, ומפרש כמו דכתיב טוב שם טוב משמן טוב, ור"ל שכל טובתו ומעלתו של אדם הוא רק בשביל מעשיו הטובים. . (שם)

4טוב שם משמן טוב וגו'. רבי יוחנן כד הוי מסיים ספרא דאיוב אמר הכי י הלשון כד הוי מסיים מורה שחזון נפרץ היה אצלו לסיים ספר איוב, ויתכן לומר הסיבה לזה ע"פ המבואר בברכות ה' ב' שאמר ר' יוחנן על מת אחד שמת לו דין גרמא דעשיראה ביר, ופירש"י שהיו לו הרבה בנים ומתו, ולכן היה רגיל ללמוד ס' איוב. סוף אדם למות וסוף בהמה לשחיטה והכל למיתה הם עומדים, אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו וגדל בשם טוב ונפטר בשם טוב ועליו אמר שלמה טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולת יא ר"ל שטיב השם של יום המות נמשך מיום הולדו, והיינו שמשעת הולדו עד שעת פטירתו היה כולו בשם טוב, מפני שכל ימי חייו גדל בתורה ועמל בתורה וכו'. . (ברכות י"ז א')

5ויום המות מיום הולדו. מאי טעמא, לפי שכשנולד אדם מונין לו למיתה, וכשמת – מונין לו לחיים יב כי הילודים למות, אבל משמת מונין לו לחיי העוה"ב. , נולד אדם הכל שמחין, מת הכל בוכין ואינו כן, אלא נולד אדם אין לשמוח בו שאין יודעין אם צדיק או רשע יהיה, מת – צריכים לשמוח שנפטר בשם טוב ויצא מן העולם בשלום, הדא הוא דכתיב טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו. (מ"ר)