תורה תמימה על קהלת ט:ב

1לצדיק ולרשע. לצדיק זה נח, ולרשע זה פרעה, אמרו בשעה שיצא נח מן התיבה הכישו ארי והיה צולע, וכשבא פרעה לישב על כסא שלמה הכישו ארי והיה צולע, זה מת צולע וזה מת צולע, הוי, מקרה אחד לצדיק ולרשע א כלל דרשה זו והבאות אחריה בענין זה בא לפרש, דאדרבה המקרים השוים שבאנשים שונים מהנהגות ודעות שונות זה הוא גופא מעקרי ההשגחה, כדי שתשאר הבחירה ביד האדם, משום דאם היה נקרה לעולם מקרה טוב לצדיק ומקרה רע לרשע, אז בטלה הבחירה וכולם היו מוכרחים להלך בדרך טובים מפני תקות קבלת הטובה ויראת העונש, ולכן מורה ההשגחה שאל יסמוך האדם על עניני המקרים, יען כי המקרים עלולים לקרות כזה כן זה, כמו לצדיק כמו לרשע, ואין שייכים לתשלומי שכר ועונש הבאים בחשבון מדוייק. . (מ"ר)

2לצדיק ולרשע. דבר אחר לצדיק אלו בניו של אהרן, ולרשע אלו עדת קרח, אלו נכנסו להקריב במחלוקת ויצאו שרופים ואלו נכנסו שלא במחלוקת ויצאו שרופים ב עיין מש"כ באות הקודם. . (שם)

3לטוב ולטהור ולטמא. לטוב זה משה, שנאמר ותרא אותו כי טוב הוא, ולטהור זה אהרן שהיה עסוק בטהרתן של ישראל ג כמש"נ לפני ה' תטהרו, ע"י הקרבנות, וטהרם מטומאת מת באפר פרה, ומטומאת צרעת, וגם בתוכחתו וצדקתו רבים השיב מעון, כנודע באגדות, וע' במ"ר פ' חוקת. , ולטמא – אלו המרגלים שהוציאו דבה על הארץ ד ר"ל שבהוצאת דבה הוו טמאי שפתים. , ואלו ואלו לא נכנסו לארץ ישראל ה עיין מש"כ לעיל אות א' וצרף לכאן. . (שם)

4ולזבח וגו'. ולזובח זה יאשיהו דכתיב (ד"ה ב׳ ל"ה) וירם יאשיהו לבני העם צאן כבשים ובני עזים, ולאשר איננו זובח – זה אחאב, שבטל קרבן מעל גבי מזבח ו דכתיב ביה (ד"ה ב' י"ח) ויזבח לו אחאב צאן ובקר לרוב לעם אשר עמו, והיה דרוש לכתוב ויזבח לו ולעם אשר עמו צאן ובקר, ולנן דריש ויזבח לו ליהושפט ולא להקב"ה, כן מתבאר ממ"ר ר"פ אחרי. ואיני יודע מה צריך לראיה סתומה ודחוקה כזו, בעוד שמפורש כתיב בי' באחאב (מ"א י"ח) וירפא [אליהו] את מזבח ה' ההרוס. , זה מת בחצים וזה מת בחצים ז דבאחאב כתיב ואיש משך בקשת לתמו ויך את מלך ישראל וביאשיהו כתיב ויורו המורים למלך יאשיהו. ועיין מש"כ לעיל אות א' וצרף לכאן. . (שם)

5כטוב כחטא. כטוב זה דוד דכתיב ביה (ש"א ט"ז) וטוב ראי, כחוטא זה נבוכדנצר דכתיב ביה (דניאל ד׳) וחטאך בצדקה פרוק, זה בנה ביהמ"ק ח לאו דוקא בנה ממש, דהא שלמה בנה, אלא הוא יסד יסודו ותכונתו כמבואר בזבחים נ"ג ב', וגם דרשו מזמור שיר חנכת הבית לדוד, ע"י שנתן נפשו עליו מעלה עליו הכתוב כאלו בנאו. ומלך ארבעים שנה וזה החריבו ומלך ארבעים שנה ט ובפ"ק דמגילה מבואר שמלך מ"ה שנה, אמנם כאן הכונה לומר שזכה למלכות כמו דוד, ועוד יותר. , הוי מקרה אחד כטוב כחוטא י עיין מש"כ בכלל דרשה זו לעיל אות א' וצרף לכאן. . (מ"ר)

6הנשבע וגו׳. הנשבע זה צדקיהו דכתיב ביה (ד"ה ב' ל"ו) אשר השביעו באלהים, כאשר שבועה ירא זה שמשון שנאמר (שופטים ט"ו) השבעו לי יא והאמין בשבועתם ומסר להם נפשו, ומזה מוכח שהיה ירא משבועה, שלא היה חש לחשוב אולי יעברו הם על שבועה. , זה מת בנקור עינים וזה מת בנקור עינים יב דכן כתיב בצדקיהו (מ"ב כ"ה) ואת עיני צדקיהו עור, וכן בשמשון כתיב (שופטים ט"ז) וינקרו את עיניו. וע' מש"כ לעיל אות א' בבאור כלל דרשה זו. . (שם)