תורה תמימה על קהלת ט:ד

1אשר יחבר. א"ר אחא, יבחר כתיב, מי יבחר יצר טוב מיצה"ר אלו הצדיקים, מי יבחר יצר רע מיצר טוב אלו הרשעים יג מפרש כי מי אשר יבחר, כמו מי את אשר ירצה לבחור יבחור, כי הבחירה היא בידי האדם, ולכן כל אחד בוחר לו כפי נטות רוחו. . (שם)

2אשר יחבר וגו'. א"ר יוחנן, יבחר כתיב, אל כל החיים יש בטחון, שכל זמן שאדם חי יש לו תקוה, מת – אבדה תקותו, דכתיב במות אדם רשע תאבד תקוה יד ור"ל כל זמן שאדם חי ואפילו רשע יש לו תקוה לבחור בחיים דהיינו לשוב בתשובה, משא"כ כשמת, וסמיך כן על הכתיב אשר יבחר מלשון ובחרת בחיים. . (ירושלמי ברכות פ"ט ה"א)

3אל כל החיים. אפילו אלו שפשטו ידיהם בזבול יש בטחון טו הם חילו של נבוכדנצר, וזבול הוא כנוי לביהמ"ק ע"ש הכתוב בנה בניתי בית זבול לך. , להחיותן אי אפשר, שכבר פשטו ידיהם בזבול, ולכלותם אי אפשר שכבר עשו תשובה, עליהם הוא אומר (ירמיהו נ״א:ל״ט) וישנו שנת עולם ולא יקיצו טז שאין נדונים בגיהנם ואינם חיים בעוה"ב, ופסוק זה בחיילותיו של נבוכדנצר איירי. . (שם שם)

4כי לכלב חי וגו'. כשנח נפשיה דדוד ביום השבת שלח שלמה לבי מדרשא, אבא מת ומוטל בחמה וכלבים של בית אבא רעבים, מה אעשה, שלחו ליה, חתוך נבילה והנח לפני הכלבים, ואביך הנח עליו ככר או תנוק וטלטלו, הרי – כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת יז דרשה זו כפולה לעיל פרשה ד' פסוק ב' בדרשה ושבח אני את החיים וגו', ושם נתבארה. . (שבת ל׳ ב׳)

5כי לכלב חי וגו׳. אמר ליה אנדרינוס קיסר לר׳ יהושע בן חנניה, אנכי טוב ממשה רבך לפי שאני חי והוא מת, אמר ליה ר׳ יהושע, היש בכחך לגזור שלא יבעירו בני מדינתך אש שלשת ימים, אמר ליה, אין, אזיל וגזר, לערב עלו על בית חומה וראו עשן עולה, אמר ליה רבי יהושע מה זה, אמר ליה, שר אחד נחלה ואמר הרופא שכל זמן שלא ישתה חמין לא יתרפא, אמר ליה ר' יהושע, אתה עודך גוזר בטלה גזרתך, ומשה רבינו גזר עלינו לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת ועדיין לא נתבטלה גזירתו, ועורך אומר שאתה טוב ממנו יח ואע"פ דגם מתורת משה הותרה הבערה לחולה, אך זה הוא בחולה שיש בו סכנה ומשום פק"נ, משא"כ הכא היה חולה שאין בו סכנה, כפי דמשמע ממאמר הרופא, ואפשר היה להמתין עד עבור זמן הגזירה, וגם לבד זה הנה התורה התירה מפורש לחולי כמש"כ וחי בהם, אבל כאן לא הוציא הקיסר פרט זה מגזירתו, וא"כ בכל אופן צריך לזהר בה. . (מ"ר)