תורה תמימה על אסתר א:ג

1בשנת שלש למלכו. למה בשנת שלש, ר' יהודה אומר, בשנת שלש למלאכת הכסא שגמר מלאכתה, ור' נחמיה אומר, בשנת שלש לבטול מלאכת ביהמ"ק לו ענין מלאכת הכסא עיין בדרשה דלעיל על כסא מלכותו, ודבר ביטול ביהמ"ק מבואר בעזרא ד', ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שמנה על יושבי יהודה וירושלים וכו', באדין בטלת עבודת בית אלהא דבירושלם. ר"י דריש למלכו כמו למלאכתו ור"נ דריש למלכו – מלשון התבוננות וחרטה וכמו וימלך עלי לבי, וכמו בלשון רבנן בכמה מקומות ונמלך עלוהי וכדומה. , ור' שמואל בר אימי אמר, לפי שעשה שלש שנים בלא כתר ובלא כסא לז כמש"כ כשבת המלך על כסא מלכותו, א"כ עד עתה לא היה לו כסא מלוכה, וס"ל דבלא כסא אין כתר. ודריש למלכו על המשך פעולת התיסדות מלכותו. . (שם)

2פרס ומדי. ולהלן (י' ב') כתיב למלכי מדי ופרס, אמר רבא, אתנויי אתני בהדדי, אי מינן מלכי מנייכו אפרכי, ואי מנייכו מלכי מינן אפרכי לח אפרכי הם שרי המלך היושבים ראשונה במלכות, ובגמרא מצויין דרשה זו במלות חיל פרס ומדי הפרתמים, ופירש"י במובן הקושיא, וז"ל, סמך פרתמים אצל מדי, וכתיב למלכי מדי ופרס, כאן סמך מלכות אצל מדי, עכ"ל, וכתב מהרש"א וז"ל, ועוד י"ל [בכונת הקושיא] מדהקדים פעם אחת את מדי לפרס ופעם פרס למדי, עכ"ל, ולפלא שלא העירו שכן הוא מפורש במ"ר כמובא לפנינו בדרשה הבאה, ומה שמצויין בגמרא המלה הפרתמים לאו דוקא הוא, ואולי גם מיותרת היא, ובאמת בש"ס כת"י חסרה מלה זו ונכון הוא. . (מגילה י"ב א')

3פרס ומדי. פעמים מקדים פרס למדי ופעמים מדי לפרס (י' ב'), לפי שכשהמלכות במדי פרס טפלה לה, וכשהמלכות בפרס מדי טפלה לה לט כי היו שתי מדינות שנתאחדו יחד, אך בית המלכות היה לפעמים בזו ולפעמים בזו, ובכל עת שבאותה המדינה היה קיים בית המלכות היתה המדינה השניה טפלה לה, וע"ע בדרשות הבאות. . (מ"ר)

4פרס ומדי. למה קורין אותן פרס ומדי מ כך דרך חז"ל בעלמא לדרוש שמות, כנודע. ולענין שם פרס י"ל עוד דמדייקו חז"ל ע"פ מ"ש ביומא י' א' דשם תירס הנזכר בבני יפת בפ' נח הוא פרס, ומפרש למה נשתנה שמו לשם פרס. , פרס – שקבלה את המלכות פרוסות, אחד בימי תרדה ואחד בימי אדרבואן ואחד לעתיד לבא מא דריש פרס מענין שבירה ופרוסה, מלשון הלא פרוס לרעב לחמך, מנא מנא תקל ופרסין, וכן חלה פרוסה, ור"ל שקבלה את המלכות לא שלמה כמו שהיא, אלא חתיכות חתיכות, וכדמפרש. , מדי – דהוו מודי להקב"ה, דאמר ר' חייא בר אבא, מלכי מדי תמימים היו ואין להקב"ה עליהם אלא עבודה זרה שמסרו להם אבותיהם מב הכונה כמ"ש בחולין י"ג ב' עובדי כוכבים שבחו"ל לאו עובדי עבודת כוכבים הם אלא מעשה אבותיהם בידיהם, ואף הכא הכונה שהם בעצמם אנשים תמימים, ולא מרגש פנימי הם עובדים עבודת כוכבים אלא רק ע"פ ההרגל, ממסורת אבות, וזה כל המגרעת שלהם. . (מ"ר)

5הפרתמים. ר' אליעזר אומר, פרתמים אלו שני לגיונותיו של מלך, שאין המלך נקרא קיסר עד שקוראים אותו הם תחלה מג הוכרח לדרוש כן משום דפרתמים הוא לשון שררות וחשיבות, ואי אפשר דכל החיל כולו יהיו שרים. . (שם)

6ושרי המדינות לפניו. [כיצד היו לפניו] מד דהלשון לפניו משמע שכל המסובים היו נראים לעיניו, ומצייר בזה באיזה אופן וסדר היו יושבים עד שהיו נראים כולם. , ר' אליעזר אומר, כהדין ערכאות שהמלך יושב לדין מלמעלה וכל העם יושבים לפניו על הארץ, ור' שמואל ב"ר נחמני אמר, כהדין פלטין גדולה שהמלך יושב במסבו וכל העם שטוחים על פניהם לפניו. (שם)