תורה תמימה על איכה א:יח
תורה תמימה על איכה · Torah Temimah on Lamentations 1:18
Open in the reader →1צדיק הוא ה׳ וגו'. א"ר יצחק, אמר הקב"ה לישראל, אלו זכיתם הייתם קוראים בתורה (פ׳ שופטים) צדק צדק תרדוף ועכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי קעט) עי' מש"כ לעיל פסוק א' בדרשה איכה אות ה' וצרף לכאן. [פתיחתא למ"ר].
2צדיק הוא ה׳ וגו׳. א"ר נחמיה, אע"פ שקללן ירמיהו בא"ב אפ"ה הקדים ישעיהו ורפאן לכולן, ירמיה אמר צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי וישעיהו אמר (ס') ועמך כולם צדיקים קפ) עי' מש"כ בבאור דרשה זו לעיל פ' א' בדרשה איכה ישבה בדד אות ט"ו וצרף לכאן. והכונה בזה י"ל דהנה מ"ש צדק צדק תרדוף הכונה שצריך לעשות לפנים משורת הדין, וכדאמר בפ' אלו מציאות דלא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דבריהם על דין תורה ולא עשו לפנים משוה"ד – והם עשו להיפך כי לא די שלא עשו לפנים משוה"ד אלא אף דין התורה לא עשו, ולא די שלא עשו את דיני התורה שנאמרו לנו מפי משרע"ה אלא אף הדברים ששמעו מפי הקב"ה בעצמו כביכול היינו אנכי ולא יהיה לך ג"כ מרינו, וז"ה אמרו כי פיהו מריתי היינו אמרי פיהו בעצמו כביכול. [מ"ר פסוק א'].
3כי פיהו מריתי. [פיו אין כתיב כאן אלא פיהו] פיו ופי נביאו, ומי אמר כן, יאשיהו בשעה שהורה בו פרעה נכה שלש מאות חצים קפא) ענין דרשה זו יתבאר עפ"י הכתוב בד"ה ב' ל"ה, אחרי כל זאת וגו' עלה נכו מלך מצרים וגו' להלחם ויצא לקראתו יאשיהו, וישלח אליו מלאכים לאמר מה לי ולך מלך יהודה וגו', ולא הסב יאשיהו פניו ממנו וגו' ולא שמע אל דברי נכו וגו', ויורו היורים למלך יאשיהו וגו'. ואמרו על זה בתענית כ"ב ב', מפני מה נענש יאשיהו מפני שהיה לו לימלך בירמיהו ולא נמלך, [ובמ"ר מבואר מפורש שהניאו ירמיה מלהלחם בפרעה נכה ולא שמע לו], ולכן צדק עליו את הדין ואמר צדיק ה' בכל דרכיו כי פיהו מריתי. ומסמיך זה על לשון פיהו מלא ולא פיו דמשמע שמרה מלא פיו של הקב"ה, והיינו גם פיו של נביאו. וענין מספר היורות משלש מאות חצים לא נתבאר. וקרוב לומר דסמך על מ"ש בתענית שם בבאור הלשון ויורו המורים דמשמע יריות רבות, ודרשו על זה מלמד שעשו כל גופו ככברה, והמספר שלש מאות תפס ע"ד ההפרזה, וכמו במשנה דתמיד כ"ח א' תפוח היה באמצע המזבח פעמים היה עליו כשלש מאות כור, וכן בפ"ג דמדות מעשה היה ונמנו עליה שלש מאות כהנים לפנותה, ואמרו על זה בחולין צ' ב' דברו חכמים לשון גוזמא, כלומר ברבוי מופרז רגילים לתפוס המספר שלש מאות, ועיין ברשב"ם פסחים קי"ז א'. [מ"ר].