תורה תמימה על איכה ב:יג

1מה אעידך. [מהו אעידך, אמר הקב"ה] כמה נביאים העידותי בכם נג) מפרש אעידך מלשון התראה כמו העדותי בכם היום, כאומר מה יכולתי לעשות עוד למענכם. , דבר אחר כמה ביזות נתתי לכם, ביזת מצרים, ביזת הים, ביזת סיחן ועוג, וביזת ל"א מלכים נד) מפרש אעידך מלשון ביזה כמו בבקר יאכל עד, ורצה לומר אחרי כל הטובות שעשיתי עמך בשלל הגוים לא שמת לבך להזהר מבלי לחטוא. , דבר אחר כמה ועודין ועדתי בכם, אהל מועד וגלגל ושילה וגוב וגבעון ושני בית עולמים נה) מפרש אעידך מלשון ונועדתי לך שם וגו' מעל הכפורת, ור"ל כמה פעמים ובכמה מקומות שרתי שכינתי בתוככם. , דבר אחר כמה קשוטין קשטתי אתכם, דא"ר יוחנן, ששים רבוא מלאכי השרת ירדו עם הקב"ה בסיני וביד כל אחד עטרה לעטר את כל אחד מישראל נו) מפרש אעידך מלשון עדי וחלי, מיני תכשיטין, וכמש"כ לעיל אות נ"ד. [שם].

2מה אדמה לך. אמר הקב"ה לישראל, לאיזו אומה דמיתי אתכם, איזו אומה גאלתי ביד חזקה והבאתי על אויביה עשר מכות, לאיזו אומה קרעתי את הים והורדתי את המן והגזתי את השליו והעליתי את הבאר, לאיזו אומה הקפתי ענני כבוד וקרבתי לפני הר סיני ונתתי להם את תורתי נז) ואע"פ שמבואר באגדות שסבב הקב"ה עם התורה על האומות ולא קבלוה, אך לו כפה עליהם הר כגיגית כמו על ישראל היו מקבלים אותה, ומדלא עשה כן ש"מ דלא רצה שיקבלוה, ואף דגם על זה יש להם טענה מדוע לא כפה הקב"ה גם עליהם הר כגיגית כמו על ישראל כבר הובא בגמ' ריש ע"ז שבאמת יטענו אז העמים טענה זו כדאמר שם כך אומרים וכי כלום כפית וכו' אך הקב"ה משיב להם הראשונות ישמיעינו היינו שבע מצות היכן קיימתם -. והא דהעבירה עליהם שיקבלוה הוא רק כדי שלא יהיה להם פתחון פה לעתיד שלא ידעו כלל מנתינת התורה ואם ידעו קבלוה כמבואר באגדה ריש ע"ז. [שם].

3הבת ירושלים. מהו הבת ירושלים – הבת שיראה ומשלמת לי נח) דהול"ל בת ירושלים כמו שנאמר כ"פ בת ציון, ולכן דריש כמתמה ואומר מה אדמה לך הבת אשר היתה יראה ומשלמת לי איך נהפכת עתה לסוררה ומורדת, וענין ומשלמת לי לא נתבאר, ויתכן שהוא מלשון ארמי וענינו מסירה ונתינה, כמו שתרגם וה' הסגירם (פ' האזינו) וה' אשלמינון, ובחגיגה ה' א' ומשלים ליה לדומה, כלומר ומוסר אותו, והוי הכונה שיראה ומשלמת לי שהיתה נמסרת אלי תמיד, שהיית מוסרת נפשך אלי. והדרש גופא שדריש שיראה ומשלמת לי הוא מנוטריקון של תיבת ירושלים שתיבת ירושלים היא מורכבת מן ירא ושלם – ומדקאמר הבת דריש בלשון נקבה כמובן. [מ"ר].

4מה אשוה לך ואנחמך. רבי יעקב דכפר חנן אומר לכשאשוה לך אנחמך, לכשיגיע אותו היום שכתוב בו [והתהלכתי בתוככם], באותה שעה אנחמך נט) והיינו הפי' לכשאשוה לך לכשאהיה עמך בשוה במקום שאתה שם והיינו שאתהלך עמכם, וכמו שהגהנו כך הוא בפסיקתא. וגם יש לפרש כונת הלשון לכשאשוה לך אנחמך, לכשיגיע אותו היום שכתוב בו והתהלכתי בתוככם – ע"פ מש"כ רש"י בפסוק ההוא (פ' בחקתי) בשם אגדות, והתהלכתי בתוככם, אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם ולא תהיו מזדעזעים ממני, עכ"ל, וזוהי כונת הלשון לכשאשוה לך ובסמיכות על הכתוב והתהלכתי בתוככם. [שם].

5בתולת בת ציון. בנים המצויינים במילה ובתגלחת ובציצית ס) משנוי התוארים בפסוק אחד בת ירושלים בת ציון, דריש מלשון אות וציון, ועיין משכ"ל אות נ"ח. [שם].

6גדול כים שברך. כי גדול כים שברך מי ירפא לך, רבי חולפאי אומר, מי שהוא עתיד לרפאות שברו של ים הוא ירפא לך סא) רומז להפסוק דיחזקאל מ"ז והנה מים יוצאים מתחת מפתן הבית וגו' ובאו הימה ונרפאו המים וגו' ואז ממילא יהיה רפואה לך בבנין ביהמ"ק. ומפי רב זקן אחד ז"ל שמעתי שאמר בשם הגאון ר"י פרעגער ז"ל פי' על זה המדרש בזה האופן, והוא שנודע אשר בכלל העולם הם שליש ישוב שליש ימים שליש מדבר, וידוע מאמר הגמ' שבת נ"ו ב' דבשעה שנשא שלמה בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים והעלה הים שרטון ונבנה עליו כרך גדול של רומי והיא החריבה את ירושלים ומקדש -, נמצא לפי זה שנלקה הים משטחיותו שנעשה יבשה שטח רב מהים, וידוע מאמר הגמ' מגילה ו' א' על הפ' אמלאה החרבה שכשתחרב רומי אז תבנה ירושלים, והנה לפי הנ"ל שבעת שתחרב רומי אז יהפך היבשה לים כמו שהי' ואז ירפא הים משברו של נעיצת קנה בים ואז תבנה ירושלים וירפאו ישראל – וז"ה מאמר המדרש מי שירפא את הים היינו כשתחרב רומי כנ"ל הוא ירפא את שברך כי אז תבנה ירושלים. , ור' אבין אומר, מי שאמרת לו שירה על הים הוא ירפא לך סב) דכמו בים דאע"פ שהמרתם עליו כמש"כ וימרו על ים סוף, ובכ"ז לבסוף כששבו נרפאו כך ירפא לכם עתה לכשתשובו אליו, ועוד י"ל הכונה ע"פ מ"ש בזוהר ח"ב נ"ד א' דאיתא שם ועל דא תנינן משה זמין למימר שירתא לזמנא דאתי מ"ט בגין דכתיב (מיכה ז׳:ט״ו) כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, אראנו, אראך מבעי ליה אלא אראנו ממש – היינו למשה רבנו ע"ה -, למאן דחמא בקדמיתא וחמי ליה תניינות ודא הוא אראנו – ועוד שם ע"ב – לאמר, לאמר בההוא זמנא, לאמר בארעא קדישא וכו' לאמר בגלותא, לאמר בפורקנא דלהון דישראל, לאמר לעלמא דאתי – עוד שם ע"ב מאן דמכוון בה זכי למימרא לזמנא דאתי דהא אית בה עלמא דעבר, ואית בא עלמא דאתי וכו' ואית בה יומי דמלכא משיחא, וכעין זה איתא במדרש פ' בשלח פ' כ"ג ויאמרו לאמר נהי' אומרים לבנינו ובנינו לבניהם שיהיו אומרים לפניך כשירה הזאת בעת שתעשה להם נסים – מכל אלה נוכחנו שרמז לנו בנבואה בשירת אז ישיר שנאמר שירה בעת הגאולה כי גם אז יעשה לנו נסים ונפלאות כמו שעשה לנו על הים וז"ה כונת המדרש – מי שאמרת לו שירה על הים הוא ירפא לך ותאמר לפניו גם אז שירה וכנ"ל. [שם].

7ירפא לך. רבי יהושע בן לוי אומר, [כתיב ירפא לך וסמיך ליה נביאיך] – ירפא לך נביאיך סג) כונת הדרשה שמתאונן הכתווב כי בעוד שהיה ראוי שהנביאים יהיו לך מורי דרך ישרה, הנה לבד שלא עשו כזה אלא עוד חזו לך שוא ותפל וכדמפרש בדרשה הבאה אין תפל אלא עבודת כוכבים, כלומר שהוליכוך הם בדרכים עקלקלות, וא"כ קשה מאד רפואתך אחרי שהרופאים עצמם צריכים לרפואה. [שם].