תורה תמימה על איכה ד:ח
תורה תמימה על איכה · Torah Temimah on Lamentations 4:8
Open in the reader →1חשך משחור תארם. [מאיזה שחור – רבי אבא בר כהנא אמר – משחור הדיו, ור' לוי אמר – מחושך הלילה] ל) הוא תואר לתוקף השחרות, ויש בזה גירסות שונות והעתקנו מה שיותר פשוט. [שם].
2לא נכרו בחוצות. א"ר אלעזר ב"ר צדוק, מעשה בעני אחד שבא ועמד על פתח בית אבא, אמר לי אבא, צא וראה אם מבני ירושלים הוא, הלכתי ומצאתי אותה אשה שנשל שערה ולא היה אדם יודע אם זכר אם נקבה היא ולא היתה תובעת אלא דבילה לא) נראה הכונה שלא היתה יכולה עוד לסבול כל דבר מאכל זולת יניקת תמצית הדבילה וכמו שאמרו (גיטין נ"ו א') בר' צדוק שלאחר רוב תעניותיו לא היה יכול לסבול כי אם מיץ תאנה. לקיים מה שנאמר לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם [שם].
3צפד עורם וגו׳. ההוא דאתא לקמיה דרבי, אמר ליה, [כנסתי בתולה] ולא מצאתי דם, אמרה ליה, רבי, עדיין בתולה הייתי, ושני בצורת היו, ראה רבי שפניהם שחורים, צוה עליהם והכניסום למרחץ והאכילום והשקום, בעל ומצא דם, אמר ליה רבי, לך זכה במקחך, וקרי עליהם צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ לב) ר"ל שמחמת הרעבון נתיבש כל לחלוחית שבגוף. [כתובות י׳ ב'].
4צפד עורם וגו׳. א"ר אליעזר ב"ר צדוק, אראה בנחמה, אע"פ שחיה אבא כל אותן השנים אחר החורבן לא חזר גופו לכמות שהיה לקיים מה שנאמר צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ לג) ר"ל שמחמת רוב הצומות שהיה צם שלא יחרב ביהמ"ק בימיו נחלש מאד כמבואר באגדה דהנזקין ובמ"ר פרשה א' סי' ל"ב, וע' לעיל אות ל"א. [מ"ר].